לא מזמן היה לי 18, לפי דעתי זה גיל "ענק" בכתה ו ראיתי את זה כוואו בחיים לא חשבתי שאגיע לגיל הזה זה היה נראה נצח.
אני בקושי יוצאת מהבית למרות שיש לי חברות, תמיד חושבת מה יגידו, קשה לי מאוד עם בגדים אני לא אחת שמוצאת בגדים בקלות. שלא תבינו לא נכון אני רזה בנויה היטב הבעיה היא שהטעם שלי בעייתי בבגדים לא הכל אני אוהבת.. מתה לצאת למסיבות של הילדים בשכבה אבל כולן לובשות שמלות ואני לא רוצה לצאת חריגה.. (לא אוהבת ללבוש שמלות)בגלל זה אני נשארת בבית אין לי ביטחון גם שאני אהיה במועדון אני גם לא ממש יודעת לרקוד..
זה לא שאני לא יודעת להזיז תצמי אני פשוט אתבייש ובקושי אזוז אבל בבית אני יכולה להביא אחלה ריקוד.. בקיצור אמא שלי שמעה שהייתה מסיבה ושלא הלכתי והיא ממש כעסה כאילו אמרה למה את לא יוצאת מה חסר לך בגדים? אני לא קונה לך יותר בגדים בשביל שישבו בארון ברור לי שהיא אמרה את זה מכעס זה לא שאני עכשיו מפחדת שהיא לא תקנה לי בגדים כי היא תקנה השאלה איך ממשיכים מפה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות