לפני כמה שנים כשהייתי בת 10 הייתי נוסעת הרבה לאיזה מושב והכרתי שם 3 בחורים בגילי. היינו צעירים, טיפשים, קטנים, אבל היה לנו כיף, היינו חבורה כזאת של שטויות. הבחורים האלה נולדו במושב הזה והיו חברים עוד הרבה לפני שהכרתי אותם, אבל בכל פעם שהייתי נוסעת למושב היינו מתחברים מחדש כמו בימים הטובים. זה אף פעם לא היה בינינו בקטע רומנטי אלא נטו קשר חברי.
גדלנו התבגרנו ואומנם יש לי אותם בפייסבוק ובוואצפ אבל הקשר כמובן לא כמו שהיה פעם. למושב הזה אני כבר לא נוסעת, אני עסוקה בלימודים לתואר שלי והם בכלל חיילים קרביים שטוחנים 21...
לפני חצי שנה חזרתי לדבר עם אחד מהם. מפה לשם אני פתאום מוצאת את עצמי מבינה שהתבגרנו ושמידידים טובים שהיינו אני רוצה אותו כיותר מזה, הרבה יותר. אני לא מפסיקה לחשוב עליו, אני אוהבת להתכתב איתו, לצחוק איתו, אוהבת את ההומור שלו , את הערכים. הכל פשוט הכל.
הבעיה שהוא גר ארבע שעות נסיעה ממני ובתור חייל שבוז וטוחן הוא לא ממש להוט להגיע לאיזור שלי ולהיפגש איתי למרות שאני מפצירה בו אלא אומר שאם אני רוצה להיפגש, אז שאבוא למושב לאיזה סופש. מצד אחד אני ממש רוצה ללכת ולגשש ולראות אם אני לא הוזה שיש בינינו קטע, לראות אם זה רק בדמיון שלי, מצד שני אני חוששת שאם אני אלך אני אתבלבל אפילו יותר.
למה? הוא בחור אדיש מאוד ועם כמה שאני רומזת לו שאני בקטע, זה לא פשוט להעביר את זה דרך התכתבות בלבד. והוא מצידו לא כזה עושה סימנים של מתעניין. לא כותב לא מתקשר, אני תמיד זו שיוזמת. אבל כשהוא עונה אז זה די שקוף שיש בינינו פלירטוט. אני באמת לא יודעת אם הוא ככה עם כולם או רק איתי. אני לא יודעת אם זה פלרטוט כי הוא גם בקטע שלי, או שזה האופי שלו שהשתנה ממה שאני זוכרת אותו ושעכשיו הוא פשוט אחד כזה שמדבר עם כולם בקטע פלרטטני. אני באמת לא מבינה בדברים האלה, בחיים לא היה לי חבר ואני לא מבינה בנים בכלל.
אז אחרי כל החפירה הזאת, תגידו לי בבקשה מה אתם חושבים. אני צריכה להמשיך לשמור על גחלת ולדבר איתו אחת לכמה ימים בוואצפ? אני צריכה לעבור לקשר טלפוני? ללכת למושב? לכתוב לו נטו מה שאני מרגישה? או שאולי בכלל לרדת מכל העניין הזה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות