חבר שלי ואני בזוגיות מזה 4 שנים. אנחנו יוצאים מגיל 18 (שנינו באותו הגיל) , בשבילי זוגיות רצינית שנייה (אבל לא בסדר גודל כזה) ואצלו זאת זוגיות ראשונה. אני יצאתי עוד לדייטים לפני ולו לא היו ממש קשרים או דייטים עם בנות לפניי.
שמתי לב שיש סוג של דעיכה בקשר שלנו. זה מובן שאחרי 4 שנים הרגשות לא יהיו אותו הדבר , ועדין הוא לא יגיד לי שהוא אוהב אותי אם אני לא אגיד ראשונה, ולפעמים גם אז לא. שאלתי אותו למה הוא לא אומר לי שהוא אוהב אותי יותר ולא היתה לו תשובה.
פעם יצא לנו לדבר על זה שהכרנו בשלב מוקדם של החיים, שלא הספקנו לראות דברים אחרים.
אני אוהבת אותו אבל אני פוחדת שאולי זה לא זה, ואני פוחדת שאולי גם מבחינתו הוא איתי כי טוב לו איתי ואולי כי הוא מפחד לא למצוא מישהי אחרת ולהתחרט שנפרדנו.
לפני שנה עשינו הפסקה של חודש, ובסוף החודש הוא רצה שנחזור והבטיח שדברים ישתנו. לפני שעשינו את ההפסקה הוא אמר שאם נפרד, הוא יחזור להיות הגבר המופנם הזה שמתבייש להתחיל עם בנות שהיה לפני שיצאנו.
אני מפחדת שעוד כמה שנים הוא יתחרט שלא ניסה להיות עם בנות אחרות ושהוא סוג של מתפשר על מה שיש לו עכשיו.
אני חושבת שמה שהעלה את המחשבות האלה עכשיו הוא ידיד שלי שנמצא במערכת יחסים דומה לשלי, והוא אומר לי שהוא לא בטוח שחברה שלו זאת האישה בשבילו אבל שהוא ממשיך בקשר מתוך נוחות ושטוב לו אז למה להרוס משהו טוב.
מה אתם אומרים? כדאי להיפרד ולנסות דברים אחרים? חשוב להדגיש שאני כן אוהבת אותו אבל יש הרגשה שהקשר אולי נהפך להרגל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות