אהלן,
נקבע לי תאריך לגיוס כללי בדצמבר לפני המון זמן ולא השתנה במשך חצי שנה. הייתי מבסוטית בטירוף, אני קטנה יחסית לשנתון שלי וכל מה שאי פעם רציתי מהצבא זה לא להתגייס מאוחר, אחרי כל החברים שלי.
קיבלתי שיבוץ שאני די מרוצה ממנו, אבל דחו לי את הגיוס לסוף אפריל. אמרתי שאין שום סיכוי שאני משלימה עם העניין, שלחתי עשרות פקסים ופניתי לכל מי שחשבתי שיכול לעזור, אך הצבא בשלו ולא מתייחס לבקשה.
אני מבינה שזה לא סוף העולם ומשתדלת מאוד לחשוב על ההיבטים החיוביים בעניין. אעבוד, אטוס, אולי פסיכומטרי וכו'. אבל בתכלס שום דבר מאלו לא קורץ לי יותר מדי. קרעתי את התחת והרווחתי מספיק כסף, טסתי פעמיים ואין לי ראש ללימודים. אז אולי זה נשמע כמו צרות של עשירים אבל אני פשוט אומללה מהעובדה שכל החברים שלי כבר התגייסו, שאני לא מחוברת וקשורה לעולם ושהם כבר במציאות שונה משלי, ואני עוד בבית. בשיעמום הרגיל שלי, מחכה לכולם שיחזרו. נוסף על כך וגורם די מכריע במשוואה, גם חבר שלי התגייס וזה משפיע עליי הרבה יותר ממה שחשבתי. מבואסת בטירוף וחסרת כוחות לתקופה הזו.
איך משפרים את המצב רוח? לוקחים את זה יותר בקלות? נמאס לי לבכות כמו מטופשת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025