אני אבודה לגמרי.
בעבר נכנסתי להיריון ועברתי הפלה יזומה.. סבלתי מאוד בצורה פיזית ונפשית ואני עד היום חושבת האם זה היה צעד נכון לעשות. היו לי דימומים לא מוסברים, מצבי רוח משתנים ודכאונות שנמשכו כחצי שנה אחרי ההפלה. בדרך איבדתי את הדימוי העצמי קרו הרבה דברים בגלל ההריון וההפלה והייתי צריכה לטפל בעצמי בשביל להסתכל קדימה.
נכנסתי בפעם השניה להיריון מהחבר לשעבר.. כרגע אנחנו לא מדברים בשום צורה ואני בטוחה ב100% שאם אני אספר לו את זה הוא יגיד לי להפיל.
אין לי רצון בכלל גם לשמוע ממנו או לראות אותו הוא במשך כל הקשר עשה דברים מתוך רוע וחוסר אנושיות. הוא לא בריא לי בכלל ואני בטוחה שגם לילד.
יומיים לאחר מכן מיהרתי לקחת פוסטינור אבל זה היה מאוחר מידי.. הוא תמיד אמר שהוא רוצה ממני ילד והלכתי עם זה.. בדיעבד הבנתי שהכל היה שקרים.
אני מבקשת בלי ביקורות במילא אני לא במיטבי.. הגיוני לתת לילד לחיות בלי אבא? לדבר עם האקס? להפיל שוב? אולי משפחה מפורקת זה לא כזה נורא? אני רוצה שהילד יגדל בבטחון ואהבה וכרגע אני מרגישה שאין לי מסגרת נורמלית לתת לו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות