אני אובדת עצות ,
כן אני יודעת שכסף לא גדל על העצים.
כן אני יודעת שצריך לקרוע את התחת כדי להרוויח וזה מה שאני מתכוונת לעשות.
וכן אני יודעת שכרגע כל ההוצאות שלי ההורים משלמים...
אני חומרנית ושאפתנית ביותר, לא מפונקת ולא עצלנית. אוהבת דברים טובים ואיכותיים כמו בגדים יוקרתיים ואיפור,מעולם לא ביקשתי מהוריי משהו שאני יודעת שלא הכרחי וסתם יקר (כל התשוקה השטחית הזאת שיש לי להצלחה בעתיד ולמותגים שמורה אצלי בלב) המחשבות על זה נותנות לי מוטיבציה ללמוד , שלא תחשבו שאני חושבת שמישהו אחר צריך לשלם עליי וכל הדברים שאני רוצה או חושבת להשיגם בעתיד הם בדרך ישרה,יש לי ADHD וזה השפעה גדולה עליי כך שלימודים הם עניין מורכב ובשביל שאני ארצה כל יום לקום בבוקר לבית ספר אני חושבת על שיחות עם אבא שמגיל קטן הכניס לי לראש שאני חייבת ללמוד ולהצליח ולפתח קריירה ולעבוד קשה כדי להרוויח דברים שאני רוצה ולחיות חיים טובים כי להוריי לא היה את האפשרות לזה,אני שואפת תמיד ליותר וכבר יודעת מה אני רוצה בחיים וברגע שאני רואה מטרה אני שואפת להשיג אותה, מבחינה נפשית כבר מיציתי את העניין של גיל ההתבגרות אני ממושמעת ולא מתמרדת, מקשיבה להורים שלי ולא עושה צרות.. אבל רע לי.. ממש רע לי כשאני רואה שההורים שלי לא בבית ועובדים כלכך הרבה כדי לתת לי אוכל ומקום המפלט שלי זה או ספורט או לדמיין על מטרות בחיים שאני צריכה להשיג כדי לשמח את אבא שלי ואת עצמי, אני מרגישה לא כמו נערה ממוצעת שכל מה שהיא חושבת עליו זה על איך להתחמק מההורים ושלא להתייחס ללימודים או להורים זה "מגניב".. אני רוצה להתחיל לעבוד באיזה חנות בגדים או משהו כי זה רק מה שמקבלים בגילי ולהתחיל לחסוך לדברים באמת חשובים לעתיד אבל אמא שלי נגד כי היא חושבת שזה יקח לי את הטיפה האחרונה של ילדות שיש לי, אז מה לעשות לגבי זה? ולגבי כל העניין שיש לי עם עצמי שאני בתחושה רעה ותסבוכים עצמיים שאני מרגישה שגויה במעט אך מקווה שזה לטובה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות