אני כל הזמן לבד, רוצה שאנשים ישימו לב אליי. מה לעשות?

אווקיי אממ אין לי ביטחון עצמי בכלל בקושי במסדרון של הבית ספר אני הולכת כי זה מפחיד אותי אני לא חושבת שאני יפה וכמה שיגידו לי שאני כן זה לא יעזור.. אני מפחדת ללכת ברחוב בבית ספר ובמסדרון ושיראו תפנים שלי בגלל זה אני תמיד מסתירה אותם
אני הייתי במשך כל כך הרבה זמן לבד.... לבד בבית לבד בבית ספר לבד בכל מקום
והיה לי קשה מאוד קשה
להיות במשך 3 שנים לבד תמיד בכל מקום לשמור הכל בבטן ולבכות שאני בלי אף אחד .תמיד רציתי שמישהו ישים לב אליי ויראה שאני לא בסדר גם אם אני אומרת שאני כן. תמיד חיכתי שההורים שלי ישאלו אותי איך אני חוץ מלשאול אם למדתי היום בבית ספר והתנהגתי בסדר ואם אני משקיעה..
אנשים לא שמים לב אליי וזה מעצבן אני מצטערת אבל נשברתי
התקופה הזאת שהייתה לי כל כך הרבה זמן חזרה אליי שוב
אני לא אוהבת להרגיש ככה
אני לא אוהבת את החיים שלי אני לא אוהבת את עצמי
אני לבד בבית שוב ויושבת ובוכה כיי אין לי למי לבכות אין לי למי לפנות אין לי עם מי לדבר חוץ ממך
אנשים פגעו בי הרבה אנשים ירדו עליי הרבה והם לא שמים לב הם חושבים שזה מצחיק אבל זה לא גם כשאני צוחקת איתם שהם אומרים לי את זה אני תמיד חושבת על המילים שאמרו לי ואני תמיד מכניסה לעצמי לראש שזה נכון....
להסתכל במראה ולרצות לשבור אותה זה מה שאני מרגישה כל בוקר אני לבדד ואניי לא רוצה את זה
אני מרגישה שאניי בתוך חור שחור
אנייי רוצה שישמו לב אליי שלאנשים יהיה אכפת ממני
אנייי לא רוצה להיות שונה ומוזרה!
אניי רוצה שיפסיקו לאחל לייי למות בקבוצות. אניי רוצה חיים חדשים
אני רוצה שמישהו יעזור לי ויהיה איתי תמיד
ללכת לישון בהרגשה של לקוות לישון ולא להתעורר בבוקר
להתעורר ולהעביר את היום בהרגשות של באלי למות.
זה מה שאני מרגישה
ככה אני מעבירה את החיים שלי.
לפעמים אני לא מפסיקה לחשוב על הסוף שלי כשיש לי עוד כלכך הרבה מה לעבור.
לא מפסיקה לבזבז זמן על השונאים שלי שיש כאלה שאוהבים אותי
אני לא רוצה לחזור לתקופה הזאת
הרבה אנשים היו מנצלים אותי... הרבה
הרבה ילדים איימו עלי ונתנו לי להמשיך לחיות עם הרגשה של פחד
בזמנים היחידים שהייתי אני עצמי אלה היו זמנים שאף אחד לא הסתכל.
אנשים הרסו את החיים שלי
ועד היום
אבל אני יודעת שאני זאת שאצחק אחרונה
כלכך רע לי להיות לבד... אף פעם לא היו לי חיים טובים! לא היה מי שעוזר לי לא היה אף אחד
אני מנסה לחפש דרך להישאר חזקה.
לא להישבר ולחשוב בכלל שאם יש דרך לא להישבר...
אני מאבדת את עצמי
מנסה להתחרות עם כולם במקום להיות אני.
בסביבת האנשים שהייתי איתם היו אנשים שלכל אחד היה אכפת רק מעצמו ומהאגו שלו
אתה נותן לו את הביטחון שלך והוא מנצל אותך
אתה סומך עליו והוא משקר לך
אתה מרגיש שהוא חבר טוב והוא בוגד בך
בדיוק ככה
אני מסתירה כל כך הרבה...
רק בלבישת חיוך
קשה לי נמאס לי מהכל אין לי כוח כבר
אני רק רוצה לצעוק את הרגשות שלי במקום להסתיר אותם בפנים שוב ושוב.
אני נמצאת בכיתה עם 40 תלמידים ואני מרגישה לבד! והיו לי רק 2 חברות הכי טובות והם עברו בית ספר ואני בקושי מדברת איתם. אני מפחדת לאבד אותם אני ממש מרגישה לבד ואני מפחדת לספר את זה לאמא שלי ולאבא שלי. המשפחה שלי גרה רחוק מימני ואין לי בנות דודות בגילי שאני יוכל לשתף אותם ולספר ושיבינו אותי כולם גדולים אצלי.
צה לעשות?

אני מפחדת שאני יאבד גם אותך