יש לי איזה דבר שכל הזמן מציק לי. ילדים, עד גיל 7-8 נראים לי נורא חמודים וכיף לי לצחוק איתם ולראות את עולמם הפנימי התמים והמשעשע.
בעיה היא שזה תמיד גורם להתקפי פאניקה בקרב נשים. אני אתן מספר דוגמאות:
1) פעם אני יושב באוטובוס וילדה בת איזה 5 שיושבת ליד אימא שלה בקרבתי כל הזמן בוהה בי. חייכתי אליה קרצתי. היא קרצה בחזרה ואז צחקנו בייחד. אמא שלה נלחצה כל כך כשמעה שאני והבת שלה צוחקים בו זמנית! היא פשוט התחילה להסביר לבת שלה בקול רם שהיא לא צריכה להציק לאנשים זרים, כשמהקול של אימא ואיך שהיא דיברה אפשר להבין שהיא התכוונה להגיד **לי** "אל תתקרב לבת שלי!".
2) פעם אחרת לגמרי, אני הולך ברחוב וחולף על פני רכב חונה עם חלון פתוח. בחלון יש ילד בן 3 ככה קשור לכיסה תינוק ואומר לי "שלום" בקול ילדותי. נפנפתי לו לשלום עם היד והמשכתי ללכת עם חיוך קל. אימו של הילד הלכה אל הרכב מיידית נאצה בי מבט זועף וליוותה אותי עד שהיתה בטוחה שאני לא סכנה לציבור.
3) עזרתי לאיזה שני ילדים (בן ובת) בני 8 ככה להרים אופניים במדרגות. אימא של אחד מהם ששמעה איזה רעש בחדר מדרגות וקול של גבר מיד פתחה את הדלת ועמדה בפתח "משגיחה עלי" באיזה "פוקר פייס".
למה זה ככה?! כל הנשים בטוחות שגבר שמתקשר עם ילד הוא פדופיל בפוטנציה? זה פשוט מציק לי נורא. אני צריך להתרחק מילדים כי אני חייה מלוכלכת ומסוכנת לציבור?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025