שלום,
אז ככה יש הרבה חברות מהסוג שאני יכולה לדבר לשתף בכלל מאז שאני זוכרת תמיד הייתי במרכז תמיד הייתי מוקפת חברות טובות, אף לא היו בעיות בלימודים או בבית לא שום דבר רציני כמו שכול נערה מתבגרת רבה עם ההורים..
אבל בכל זאת אני מרגישה תחת זכוכית מגדלת אני מרגישה שכולם בוחנים כל תנועה שלי אני מרגישה שאני חייבת לרצות את כולם כיאלו הצבתי לעצמי דרישות אני חייבת להראות טוב חייבת להוציא ציונים טובים ובכל זאת להספיק לבלות עם חברים חייבת להיות מעודכנת חייבת לעשות הכל לרצות את כולם חוץ ממני אני אף לא מוצאת את עצמי עושה קצת כלום אני תמיד בפיעלות ואין לי זמן לנשום אני עייפה ועצובה אני לא אוהבת את המסלול של חיי למרות שאני אמורה להיות מרוצה..
אני מבית טוב יש לי חברים אני מצליחה בלימודים והולכת לתנועת נוער ופעילה יש הרבה חוגים אני מבלה כל הזמן..
ובכל זאת יש אבל..
אני כפוית טובה? זה נורמלי לא לשמוח במצבי? יש בי משהו לא בסדר?
*אני ישמח אם לא תשפטו יש לי את זה מספיק בחיי תגבות רעות תשמרו לעצמכם אני בכל זאת בן אדם*
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות