בתחילת השנה, א' וד' היו החברות הכי טובות. הייתי סתם חברה של שניהם, לא משהו מיוחד. אחרי כמה חודשים ד' עזבה ואני, א' ועוד ילדה - ש' התחברנו מאוד. הפכנו לבלתי ניתנות להפרדה. היינו את כל הזמן מעבירות ביחד, ישנות באותם חדרים בטיולים וכאלה...
אני וש' היינו חברות טובות, אבל החברות שהיית ביני לא' הייתה חברות ממש טובה, הרגשתי שכל דבר אני יכולה לספר לה והיא תבין ותדע מה להגיד... הרגשתי שיש לנו תבדיחות הפרטיות הכי טובות בעולם וכל מילה שהייתי אומרת רק היא הייתה מבינה.
לפני שבוע וחצי ד' חזרה. וכמובן שא' רצה אליה, והשאירה אותי די לבד. א' וד' התחברו שוב והן תמיד ביחד, מדי פעם א' באה להיות איתי קצת כדי שאני לא ארגיש לבד, מה שלא ממש עוזר...
רבתי עם הילדה הזאת גם לפני שהיא עזבה וגם כשהיא חזרה. אני לא סובלת אותה. בכל הזדמנות שיש לה היא מרכלת עליי עם א' ומלכלכת עליי אפילו שא' אומרת לה להפסיק.
נמאס לי ממנה, כל יום שהיא מגיעה היום שלי הופך להיות מגעיל, אין לי כוח לראות אותה אפילו.
מה אני אמורה לעשות? לוותר לד' כי היא וא' היו חברות לפני שהתחברנו, ופשוט לאבד את אחת החברות הכי מדהימות שהיו לי? יש לי דברים שרק איתה אני יכולה לדבר איתם ורק היא מבינה... מצד שני, איך אני יכולה להכריח את א' לבחור? זה לא הוגן... אני לא מסוגלת להסתפק בחצי מא' (וברוב הזמן אפילו פחות) ולפעמים אני מרגישה שעדיף לוותר עליה לגמרי, אבל נזכרת בשיחות הפרטיות... עזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות