היי, אז ככה יש לי חברת ילדות שגרה 6 בתים ממני .. בתיכון לא היינו בקשר כ"כ למדנו בבתי ספר שונים ולפני שנה וחצי הידקנו חזרה את הקשר , היא כמו אחות בשבילי..
שתינו סטודנטיות, דתיות, היא אף פעם לא יוצאת מהבית.. בין הלימודים לעזרה בבית המקסימום זה לשבת אצלה או לקחת את האוטו למסעדות... היא כדי להוציא אותה אליי.. צריך מקרה חירום.. גג הליכה ביישוב. וזה עם כולם ככה. הם משפחה כזאת שלא מתערבבים עם אף אחד. והיא הכי נורמלית מבינהם. עכשיו שאני לא גרה בבית היא חסרה לי בסופשים שהייתי הולכת אליה כל שישי בערב לנס והיינו מרכלות על כל העולם.
פשוט אניעמוסה ואין לי כח לצאת. אבל אני מצפה ממנה לבוא אליי. ואני יודעת שאין עם מי לדברץ היא פשוט לא תבוא אם אני לא אבוא. אח"כ תשלח לי איפה את חברה? נעלמת לי וכאלה... אבל אני כאילו "מענישה" אותה על זה .. ומקווה שהיא תבין אני לא הולכת אליה כבר כמה שבתות גם כי לא הייתי פה.. וגם היא איזהשבת והתגעגעתי ואני כאילו מנסה לחנך אותה אבל זה לא יקרה אני יודעת. אני נוהגת בסדר לטעמכם? מצד שני היא רגילה לא לשבת אצל אחרים בבית. ואני החברה היחידה שלה .ביישוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025