תמיד כשאני שמחה זה לא בא לידי ביטוי בקול שלי. זאת אומרת, הקול שלי נשמע עגמומי ומשועמם כל הזמן. גם כשמישהו מספר לי משהו מפתיע כביכול, אני לא מופתעת בכלל, רק מבפנים. מחוץ אני שומרת על אותה ארשת פנים עגומה כזאת. יכול להיות שזו מחלה? משהו שקשור להדחקת רגשות? תמיד כשחברות שלי מתרגשות או שמחות יהיה ניתן לשמוע את זה לפי קולן ולפי הבעת הפנים שלהן. אצלי זה לא קיים. כאילו אין בי רגש. אני יכולה להביע רק שנאה ומרירות ולא שמחה ואושר. וגם רגעי שמחה נשמעים אצלי נורא מזוייפים ורובוטיים. מה עושים? איך אפשר לשנות את זה? זה דבר טבעי בכלל?
תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025