אז ככה- הוריי התגרשו בערך לפני כשנתיים. אני חיה עם אמא, ואני לא בקשר טוב כול כך עם אבא. בזמן האחרון אני מרגישה שאולי אני יותר מדיי שטופה מאמא שלי. אני מרגישה שאני יותר מדיי בצד שלה בעניין הגירושין, ושהיא לא בדיוק טלית שכולה תכלת. (היא ממש לא, אני יודעת כול מני דברים שהיא נסתה לייפות במניע הגירושין של הוריי). אתמול, דיברתי איתה על זה, ואמרתי לה שאני מרגישה חמלה על אבא שלי-(אבא שלי עולה חדש, הוריו נפטרו ליפני כשנתיים ואין לו שום קרובי משפחה חוץ מאתנו) ושאני מבינה אותו בעניין הכעס שהוא חש אליה. אמא שלי ממש התעצבנה אליי. והתחילה לבכות ולילל היא קראה לי כפיות טובה, שאני לא מעריכה אותה בכלל. היא התחילה לומר עליי דברים נוראיים. ומתוך כך היא אמרה לי שאם אני כול כך מרחמת עליו שאני אלך לגור איתו. שהיא לא רוצה אותי בבית. ושהיא לא רוצה לראות את הפרצוף שלי שבועע! היא אמרה לי אני חייבת להתנצל בפנייה! ואני אפילו לא מבינה על מה! על זה שהבעתי בפניה את החמלה שלי אל אבא שלי?? אבא שלי גר מאוד רחוק מבהיס.. אז אני לא אוכל להיות אצלו הרבה. מה עליי לעשות? אני ממש לא מתכוונת להתנצל בפנייה משום שפשוט אין על מה. וזהוי זכותי להביע את דעתי. בנוסף אני באמת מתכוונת לצאת מהבית לשבוע!! (חשוב לי לציין שאני הייתי מאוד ערה לכל הגירושין, ויודעת בידיוק מה קרה. אז אל תענו שאולי קרו עוד דברים ולכן אמא שלי התרגשה ממה שאמרתי). אשמח מאוד לדעתכם!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות