היי... אז ככה...
יש לי ידיד מהתיכון שהיה אחד הפופולריים והחתיכים באיזור שלנו. עד היום קוטף הצלחות עם נשים. בזמנו בתיכון הוא חיזר אחרי תקופה אבל סירבתי כי היה הולך עם הרבה בנות ולא היה נאמן להן. הייתי צעירה ולא התאים לי קשר כזה למרות שחיזר אחרי שנתיים (!!!) ושנתיים היה עם בחורות ולא ויתר. בשלב מסויים רציתי אותו אבל לא נכנעתי לעצמי כי ידעתי שזה לא קשר בשבילי.ידעתי שיפגע בי.
היום הוא אצלי בפייסבוק. הוא זה שהציע לי חברות וכמובן שהסכמתי למרות שהייתי בקשר רציני הרבה מאוד זמן עד לא מזמן.
הוא עדיין מוקף בנות אבל תפוס כרגיל.
הפעם ראיתי שמדובר בבחורה יותר סולידית ממי שהיה יוצא. היא יותר עדינה והרושם עליה הוא באמת של בחורה טובה. (הוא לא פראייר,הוא לא ייצא עם פרחות וגם לא עם זורמות כי הוא גם משקיע עליהן היום הון).
אני באמת מחמיאה לו עליה והיו לי איתו מדי פעם שיחות אבל אלה היו שיחות יותר של "את זוכרת מה היה פעם?" והרבה פעמים גם היה אומר לי שהוא מתגעגע אלי אבל עבר כל כך הרבה זמן שזה לא מציאותי בעיני אז החלקתי את זה כאילו לא שמעתי..
הנוכחית שלו מתוקה בעיני והחמאתי לו הרבה והוא מספר לי שהוא מתכנן להתחתן איתה (גרים יחד) וכל אירוע קטן שלהם הוא עושה לה הפקה או עושה איתה דברים שבין חברים עושים וגם בכלל היא בתוך חייו ממקום חופשי ולא דביקי של "אני שם ואת אי שם". זאת אומרת הכל מרצון להיות יחד ולא מדובר באיזה קשר של שנה. כל תמונה משקפת עד כמה הוא קשור אליה וכמה טוב לה.
והעניין הוא... שאני לא מקנאה בה, לא מקנאה לו אבל אני אומרת לעצמי "גם אני רוצה".
במקום שבתוך תוכי אהיה מאושרת למישהו שהוא מהעבר שלי שסך הכל הזכרונות הם רק טובים ולפרגן לו זוגיות אחרי שעקפתי אותו בסיבוב מבחינת קילומטראז' זוגי, אני הופכת לאיזה יצור מגעיל שחרא לו ולא מפרגן ומתעסק בחרא של עצמו.
אני רואה אותם מאושרים וזה רק מדליק בי רצון של "גם אני רוצה, בדיוק כזה" (למרות שאני יודעת מי הוא וכמה נהנתן הוא זה לא משכנע אותי).
איך אני מתמודדת עם האיכס הזה שאני מרגישה על עצמי?
לא מתאים לי להיות כזאת !!.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות