היי אסקפיפול.
זה יצא ארוך אבל אני באמת אשמח אם תקראו ותעזרו לי.
אני ואמא שלי אף פעם לא היינו "חברות" טובות או שהיה לנו קשר כמו אמא ובת.
כשהייתי קטנה הייתי מנסה להתקרב ולדבר איתה אבל היא פשוט בן אדם סגור , לאט לאט נקשרתי יותר לאבא ובקושי הייתי מדברת עם אמא שלי,כנראה בגלל הסיבה הזאת נקשרתי יותר לאבא.
לפני חצי שנה בערך הם נפרדנו ואני לא רוצה לדבר עם אבא בגלל סיבות מסויימות,אני גרה עם אמא שלי וכן התקרבנו קצת,אבל עדיין...אנחנו מרוחקות. כל אחת עסוקה בעיסוקים שלה ואם כבר יוצא לנו לדבר אז אנחנו רבות רוב הפעמים.
נדיר שיוצא לנו לדבר והכל טוב ויפה...
אני בזמן האחרון רואה אותה בוכה ואני מנצלת את הרגע הזה כדי באמת להתקרב אליה ולדעת מה עובר עליה אבל היא פשוט לא רוצה להגיד לי...
אני רואה בנות שהן והאימהות שלהן כמו "חברות" טובות וממש כיף להן ביחד,ולפעמים אני מקנאה קצת ,אבל אני יודעת שאני אמורה לשמוח עם מה שיש לי ולאהוב את מה שיש לי,ואני כן אוהבת את אמא שלי ולא רוצה אמא אחרת ,אבל אני גם הייתי רוצה להתקרב אליה ולשמוח איתה ולא לדעת שאם אני אדבר איתה רוב הסיכויים זה יגמר בריב או בפרצוף כועס\מבואס.
אני כבר בת 16 וגדלה ובשלבים מסויימים בחיים אני בפחות יראה אותה ואדבר איתה(עבודה,צבא,ילדים...)ואני לא רוצה לחיות עם העובדה הזאת שאני לא התקרבתי לאמא שלי ושאנחנו בקושי מדברות...
איך אני יכולה להתקרב אליה?
אני כותבת את זה בבכי,אני מקווה שתבינו עד כמה זה חשוב לי ותעזרו לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות