מתנהגת שונה כשאני נמצאת בקבוצה, איך להפוך מאדם מתבודד לאדם קצת יותר חי?

היי לכם
אז ככה יש לי בעיה עם אנשים ועם עצמי ביניהם

אפשר לומר שבכל מסגרת אפשרית שהייתי בה עד היום תמיד הייתי החרשנית המופנמת השקטה.וזה מתחיל כבר להיות כבד עליי הבעיה שאני לא יודעת איך לחדול מכך.

ביסודי, חטיבה, תיכון וגם בלימודים עכשיו
היו לי התחלות טובות של חודש חודשיים שבהן השתדלתי לפטפט ולשחק את המשחק ולאחריהן אני חוזרת לשבלונה שלי.

במקביל ללימודי דאז הייתי בפנימיה שם הייתה לי חבורה קבועה שצחקנו ביחד למדנו ביחד ורק איתן הרשתי לעצמי להשתטות עד שהן התחילו להסתלבט עליי (לקרוא לי סתומה וכאלה) ולגרום לי להאמין שאני טיפשה לכן החלטתי להוריד את המינון של ההומר העצמי והצחוקים

תכלס אני כן סתומה בכל הנוגע למערכות יחסים עם אנשים. אני מרבה להיכנס למצבים מביכים. נלחצת מסיטואציות חברתיות. אומרת את הדבר הלא נכון כמעט תמיד. תמיד הכוונה בפעמים המעטות שאני כן פוצה את פי.
המילים מתבלבלות לי או שלא יוצאות בכלל כי לא עלו בכלל בדעתי. מה שמותיר אותי לאחר מכן לשחזר שיחות בראש ותגובות יותר נורמליות.

גם עכשיו בלימודים בהפסקות אני בעיקר לבד מחפשת לעצמי תעסוקה כדי להיראות פחות מוזרה. בעוד ששאר הסטודנטים מפטפטים להם בכיף .

אחד על אחד אני עוד יכולה להסתדר ולצחוק אבל כשמדובר בקבוצה אני מפחדת לומר משהו לא קשור ולצאת מטומטמת. אני מניחה שההתנהגות השונה שלי בין שאני בקבוצה לבין שאני אחד על אחד יוצרת רתיעה אצל אלה שאיתם דיברתי לפני שלא בקבוצה. "כאילו מה יש לה זו למה היא לא מדברת "

יצא לי לעבוד כאחראית משמרת היתי שם מאוד עיניינית לא הצלחתי להיפתח ולהתחבר כי חששתי ממה שיחשבו עלי ומה שיחשבו על הדיבור שלי אומנם בכתב אני מתנסחת סבבה אבל אני לא חושבת שדיבור כזה הוא המתאים לרוח התקופה הנוכחית ובמיוחד לא התאים לחברה שאיתה עבדתי בזמנו(אווף אני מתנסחת כמו בספרים הרבים שאני קוראת )
אז הרבה פעם העדפתי להימנע מלדבר עם בני גילי וכשכן היתי מובכת קצת כי ידעתי שאצא מפגרת ואז עוד יותר היתי התבלבלו לי המילים. מביך.

לפעמים אני מדברת חופשי לרוב אני מתביישת וזה בטוח מעליב אנשים כי ברגעים כאלה אני אומרת שלום קצר ומתכנסת /מתעלמת.

טוב אז ככה אני באמת רוצה להשתנות יש לכם עצות איך להפוך מהאדם המתבודד הכבוי לאדם קצת יותר חי.

אהה עוד דבר שלא יתקבל הרושם שאני נכה חברתית גמורה כן נהייתה לי חבורה בקורס זמני אך לא אני יזמתי אבל אנחנו ביחסים מאוד טובים. הבעיה העיקרית שלי ליזום קשרים עם אנשים שיחות צחוקים .
רק עם חבורת הבנות הקבועה שלי אני מסוגלת לצחוק ולהשטות אך כמו שצינתי זה עולה לי לפעמים בהורדת הביטחון אחת מהן מכנה רק אותי סתומה לפעמים ואני לא יודעת אם זה בסדר לא בסדר אני יודעת שזה מעצבן כי אני לא יקרא לה כך בחיים, וגם כי רק איתי היא מרשה לעצמה לדבר כך.

אולי אני אדם רגיש מדי תגידו בח'ברה שלכם גם קוראים לכך בשמות זה הגיוני?