טוב, אז ככה,
הכרתי מישהו בגילי, וההיכרות בינינו מאוד התפתחה ובהדדיות רבה.
הגענו למצב שאנחנו מדברים כל היום, ולא מצליחים להעביר כמה שעות בלי לשלוח הודעה אחד לשניה.
הוא כל מה שחיפשתי, לא חשבתי שקיימים עוד בחורים כאלה איכותיים.
נפגשנו הרבה פעמים עם כל החבר׳ה, ונוצר בין שנינו קליק מיוחד כזה.
החלטנו להיפגש לבד והיה מדהים, אפילו התוודינו ברגשות אחד אל השנייה,
אבל הכל השתבש כשהוא ניסה לנשק אותי.
אני פשוט קפאתי במקום, והתחלתי לצחוק מרוב מבוכה ויצא שדחיתי אותו למרות שאני מאוהבת בו מעל הראש, והוא הבין אותי ואמר שהכל בסדר, למרות שאני בטוחה שזה לא באמת בסדר, כי כל אחד היה רוצה שהכל יזרום טוב.
הייתי מאוד מדוכאת במשך שבועיים בערך, והוא עדיין מהצד ממשיך לחזק אותי ולהרגיע אותי ש״לא נורא, קורה״.
ואז הוא רצה להיפגש שוב אז נפגשנו.
היה מאוד כיף, ולא היה לנו רגע אחד של שתיקה מרוב שנהנינו.
והבטחתי לעצמי שאני חייבת לעשות את זה הפעם, כי אני מאוד רוצה להתקדם איתו.
אז הוא שוב ניסה לנשק אותי, ושוב, אותה תגובה מאכזבת מהצד שלי.
הוא עדיין באותה דעה, שהכל בסדר ושלא קרה כלום.
אני פשוט מתוסכלת ומאוכזבת מעצמי כי אני ילדה עם ביטחון עצמי בסיסי, ופתאום גיליתי בעצמי משהו חדש שביאס אותי מאוד.
אני כל כך רוצה להתקדם איתו אבל אני פשוט לא מצליחה להמנע מלחץ, כל פעם שאני מסתכלת לו בעיניים. (זה לא קשור אליו)
מה אני אמורה לעשות עם עצמי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025