אני אחת עם כבוד ועמוד שדרה, לא מפחדת מדעה של אף אחד וכן יש לי "מילה" בשיחות עם אנשים, בלי פחד להתנגד להגיד פשוט "לא."
אבל כן יש אנשים שלידם עם כמה שאני מנסה, לפעמים זה פשוט לא יוצא לי להיות האחת הזאת שאני בדרך כלל. אנשים שאני אוהבת או מעריכה- זה יכול להיות החברה הכי טובה וזה יכול להיות גם ילד שהייתי רוצה להתקרב אליו יותר. במקרים האלה אני פחות עצמי כמו בדרך כלל ונכנעת יותר בקלות לבקשות שלהם ממני, ואז יוצא שחמש דקות לאחר שאני נותנת להם את מה שביקשו או שרצו ממני, נכנסת לי לראש המחשבה "איזה פראיירית אני, למה עשיתי את זה בשבילה? עכשיו כל פעם שהיא תצטרך משהו היא תבוא אליי."
אני שונאת להיות זאת שחושבים שאפשר לנצל, ובמיוחד שונאת לנפח לאחרים את האגו כשבכלל אין צורך. אולי אני לא עם כולם ככה, אבל דווקא עם האנשים שאני הכי לא רוצה שיקחו אותי כמובן מאליו זה פשוט קורה. ואז הם מתרגלים לזה ובאים אליי בבקשות במטרה ששוב אני אהיה הפראיירית שתעשה דברים בשבילם.
איך להגיד לא דווקא לאנשים שהכי חשוב לי להתחבר אליהם, ולהראות להם שגם לי בדיוק כמוהם יש אומץ להתנגד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025