בעיקרון השאלה שלי היא איך להתמודד מול סיטואציה כזו שמבינים שהצד השני לא היה כן או הכוונות שלו לא היו כנות בקשר?
נניח אתם יוצאים עם מישהו מספר פעמים, מאוד כיף יחד (לפחות ההרגשה שלכם),
עובר זמן, מעבירים עוד הרבה חוויות ואתם מרגישים שהכרתם אדם חיובי וחשוב לחיים שלכם .
אבל בנקודה מסויימת, אחרי כל מיני דברים שקורים, אתם מבינים שלא היתה כנות, היה סוג של היתול בכם מהצד השני.
היתה לי היכרות כזו מול מישהו, שמחתי והיה לי טוב (סוג של קרן אור בתקופה מאוד מאוד קשה בחיי בכל תחום שרק אפשר לתאר). לא הרגשתי שהכרתי מישהו לתלות בו ציפיות רומנטיות או משהו בסגנון אלא אדם קרוב וחשוב לחיי. בהמשך, יחד עם הקירבה, קרו כל מיני דברים שנפלה ההבנה של מה באמת בכוונות. פתאום תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי "כמה את טיפשה, איך לא הבנת".
מיותר לציין שזו לא הרגשה נעימה ועוד יותר לא נעים כשמבינים אחרי כך וכך זמן ולא מיד. אז מתחשלים ומתקדמים, אוקיי בסדר. רק מה הבעיה? את תופסת את עצמך בסיטואציה כזאת שאת מבינה שהצד השני פתאום מרגיש בעצמו לא נעים ומתחרט שככה התנהג כי הוא בהבנה שלו, גם אם הוא כזה, זה לא באמת "מגיע לך".
מה עושים פעם כל הדבר הזה?
אשמח שתאירו את עיניי.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות