לא, אני לא בדיכאון. אבל אני לא מבינה מה הטעם בחיים? נישן עוד לילה, נקום בבוקר, נשרוף עוד יום, נקרא לזה חיים. בסופו של דבר בין אם נרצה ובין אם לא הכל חוזר על עצמו. מה משתנה?! המודרניזציה? הגלאקסי? האייפון? בסופו של דבר הכל אותו דבר. קמים בבוקר, הולכים לעבודה, חוזרים הבייתה ולישון. ככה דורות שלמים... מה מיוחד היום? שהלכתי לקניון? קניתי עוד חולצה שבקולקציה הבאה כבר לא תהיה באופנה? שנפגשתי עם חברים? שלמדתי משהו שלא ידעתי קודם? סבבה, עשיתי מעשה טוב, אפילו הלכתי להתנדבות, אני מרגישה טוב עם עצמי.. מה זה משנה איך חיים את החיים, באיזה מעמד או מעשים? כולנו נסיים בקבר.
כן, אני בטוחה שאני לא בדיכאון, גם אם זה נשמע כך.
טוב, כנראה לא מצאתי ייעוד... אבל גם כשאמצא מה אז? הכל חוזר על עצמו: אופנה, עבודה, מלחמות, כסף, חברה, לימודים ומה לא?
למה אף אחד לא חושב על זה? תמיד חושבים איך להתקדם בחיים, איך להיות "אנשים יותר טובים" ולמה?! לא שאני מעודדת למצב הפוך כן? אבל אני באמת מנסה למצוא פואנטה ולא מוצאת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025