היי
אני רוצה רק לשתף מה שאני מרגישה ומה שעובר עליי כי אין לי למי לפתוח את הלב.
אני בת 23 מהשרון ואני נהייתי בנאדם עצוב, מאז הצבא שהייתה בשביל תקופה טראומתית .
בתקופת הצבא היה לי "חבר" גדול ממני בכמה שנים שניצל אותי ואת האהבה שלי אליו והייתי שוכבת איתו והייתי עיוורת לגמרי הוא היה גורם לי להרגיש כאילו כל דבר שאני עושה הוא לא בסדר שהאופי שלי לא בסדר שאני מכוערת וגרם לי לשנוא כל בחורה שאי פעם הוא אמר שהיא יפה כשהוא כבר לא היה מעוניין בי זה הוריד לי את הביטחון לרצפה ונהייתי בנאדם עצוב ההפך ממה שהייתי ואני רוצה לציין שאני נראית טוב ואני מודעת לעצמי אבל כל אחד יכול להוריד לי אצ הביטחון במילה ואני ישקע בדיכאון ...אני בנאדם מאוד רגיש והוא באמת שבר לי את הלב, הצלחתי להתאושש ואני היום מקיימת מערכת יחסים בריאה ואוהבת עם גבר מושלם.. אבל אני מצליחה לחזור לעצמי אני עדיין בנאדם עצוב מבפנים ואני לא חברותית כמו פעם והחיוך שפעם לא היה יורד לי מהפנים עכשיו בקושי שם.
אני רק רוצה לחזור להיות מאושרת והבחורה החברותית שכולם אהבו, רציתי לדעת אולי זה קשור לזה שאף פעם לא סלחתי לאותו בחור וזה מה שעוצר אותי מלהיות מאושרת ושמחה מבפנים בחיי ואיך אפשר להתגבר על זה ולהעריך את עצמי מחדש ולאהוב את עצמי מחדש ואת האנשים שבחוץ כי בעיניי העולם יפה אבל מאז אני לא רואה את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות