שלום לכל העונים
אני בת 18 ועתידה לסיים י״ב בקרוב
ומהרגע שקיבלתי צו ראשון היו לי התלבטויות קשות
לעשות שירות צבאי, או לא לעשות
ובפנים ידעתי שאני לא רוצה לעשות שירות צבאי רגיל בצבא, ואני מרגישה רגשות קיצוניים של חוסר אונים שאני חושבת על הצבא ועל זה שאני מתגייסת.
אני אוסיף שאני בן אדם נמנע. אני פשוט לא עושה כלום עד שזה ממש הרגע האחרון ובסוף החיים דוחקים אותי לפתרון הטבעי, במקרה הזה זה יהיה לעשות צבא רגיל, לשרת בתפקיד של גיוס כללי כי אין לי תפקיד קבוע בכלל, ואיכשהו בדרך לבכות על מר גורלי בתור חיילת ולרצות כל יום לצאת מהצבא.
אני לא יוצאת לטיולים שנתיים בקלות ראש, עניינים חברתיים לא משמחים אותי אלא מכניסים אותי ללחץ וחרדה כבר שבועיים מראש, ואני פשוט לא חושבת שאשתלב בצורה טובה במערכת צבאית עם משמעת צבאית ובתנאים צבאיים.
אני בן אדם רגיש מאוד, וכל חוויה שאני חווה בחיים, זה כמו דלי מים ישר לפרצוף, כל הרגשות בבת אחת ואני נותרת בהלם למס׳ ימים לפעמים אפילו מהאירוע הכי פעוט בעולם.
אני פשוט אשמח לשמוע את עצתכם בנושא,
אני רוצה לעשות שירות לאומי, אני חושבת שזאת המסגרת שתתאים לי ושבה אני ארגיש הכי טוב עם התרומה שלי למדינה, אבל אני לא יודעת איך אני מגיעה למצב הזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות