השנה עליתי לתיכון (כיתה י ) ,אני לומדת בעיר שלי והחברה הכי טובה שלי יצאה ללמוד מחוץ לעיר שלנו. שהיינו בחטיבה היינו סוג של מבודדות כאלה לא היו לנו הרבה ידידים ולא היינו יוצאות ממש כזה היינו תקועות בעיר אפשר להגיד..
ועכשיו לחברה שלי יש הרבה ידידים והרבה חברות וממש מצליח לה ,אפילו שאנחנו נפגשות היא כל הזמן מספרת לי כמה הולך לה וחוויות ודברים שעוברים עליה ואני...אין לי מה לספר לה .ניסיתי להדחיק את זה כל הזמן אבל הנה אני אומרת את זה כן אני מקנאה לה ואני הכי מפרגנת לה בעולם כי אני מתה עליה,אבל כל כך מצליח לה עם בנים ובנות ולי אין ידיד אחד אפילו קשר של הודעות או שיחות אין לי..חברות חדשות יש אבל אנחנו לא ממש פתוחות אחת לשניה למרות שאני מנסה..(אני ביישנית)
אני פוחדת להיות לבד כל החיים שלי..ואל תגידו לי "אל תדאגי את תכירי הרבה בנים במהלך חייך" איך אפשר להגיד דבר כזה אם אני כבר בתיכון ואין לי ידיד או איזה קשר עם מישו ??
אנחנו ממש דומות באופי ופעם היינו באותו מצב ועכשיו כל כך מצליח לה,אולי הבעיה אצלי לא יודעת ..אני פוחדת להיכנס לדיכאון בגלל זה תעזרו לי בבקשה.
מה לעשות ?? תודה לעונים זה חשוב לי מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות