אני נורא אוהבת את ההורים שלי, ואני מאוד מעריכה את כל מה שהם עושים בשבילי... אבל לפעמים אני מרגישה שהם לא ממש רואים שאני מעריכה.
אני בת יחידה... זאת אומרת, אנחנו 3 ילדים אבל אני הבת היחידה ויש לי עוד שני אחים.
בנוסף, אני הבכורה.
ההורים שלי מאוד מפנקים, וזה חשוב להם לפנק.
הם אנשים נורא לבביים, הם נורא חמים ומצחיקים ומגניבים! ברור שהם לפעמים משחקים את "השוטר הרע" בגלל חינוך... ויש סכסוכים אבל בסופו של דבר, הכל לטובתנו.
אבא שלי יותר שמרן מבחינה כספית מאשר אמא שלי, אבל אם הוא יודע שאנחנו צריכים משהו, לא אכפת לו העלות העיקר שנרגיש בנוח ושנהנה.
הוא גם יותר שמרן מבחינה רגשית, זאת אומרת... הוא לא הכי מפגין אהבה והכל... הוא כן מחבק אבל קשה לא לבטא את זה ממש וזה בסדר...
אמא שלי גם דיי שמרנית, אבל זה תלוי... אם אנחנו יוצאים אז היא גם סוג של "מתפתה" לקנות לנו... ואם היא כבר קונה, אז זה יכול להגיע לסכומים גדולים...
אמא שלי פחות שמרנית מבחינה רגשית מאבא שלי, והיא כן מחבקת ומנשקת אבל גם לא הכי הרבה... פשוט יותר מאבא... אבל לא קשה לה לבטא את זה במילים.
אני בעיקרון כן יכולה להגיד שאני מקבלת כל מה שאני רוצה מהם... והשנה בכלל, וזה גורם לי להרגיש דיי אנוכית.
זו השנה האחרונה ללימודים, י"ב... ומצד אחד אני כבר ממש חסרת כוחות להשקיע בלימודים, ומצד שני מרגישה חסרת כוחות לעזור בבית.
אני משתדלת לעשות מה שאני יכולה! אבל בזמן האחרון אני מרגישה פשוט תשושה, עייפה וכאילו... קשה לי לזוז.
אני כן עוזרת בבית, משתדלת מאוד עד כמה שאני יכולה! אבל... בכל זאת אני מרגישה כאילו אולי הם לא רואים שאני מעריכה...
קשה לי מאוד למתן את הבקשות שלי... השנה ביקשתי הרבה דברים ולמרות שאלו דברים שאני באמת הייתי צריכה, הבקשות היו רבות.
אני רוצה להתחיל לעבוד על עצמי... אז... איך להראות להורים שלי שאני מעריכה? איך למתן את הבקשות שלי אליהם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות