הכרנו לפני כמה שנים. במקרה. אף אחד לעולם לא היה חושב שאני אכנס לקשר כל כך תובעני, טראומטי אולי. היה בינינו פער גילאים למעלה מעשור .
לא נתתי לעצמי להיכנס לקשר כזה, ועם הזמן - "נשאבתי" לא מובן איך בסופו של דבר נתתי לו . לא הרבה חברים ידעו על זה, אולי רק אחת, והיא מיידית אמרה לי לצאת מקשר שכזה, לצערי הרגשות שלי היו ברמה גבוהה, ואני מטבעי רגישה, לא הצלחתי להתנתק.
עד שלאט לאט הוא התחיל להיות קר, להתרחק, לא עונה לטלפונים וכך נותק הקשר בינינו. נעלם. הייתי ריגוש או אולי רק אתגר עבורו.
נגמר לפני כשנה. ראיתי אותו לא מזמן ברחוב. אז למה עדיין אכפת לי ממנו? למה אני חושבת עליו; מה איתו? הרי הוא לוודאי לא חושב ומתעניין בי. טיפשי חברים, אך יוצא לי מידי פעם להסתכל מתי לאחרונה התחבר לווטסאפ, תוהה עם מי מתכתב...במי הוא עוד בוגד, עם מי הוא מפלרטט לשעשוע. לריגוש.
יצאתי עם בחורים- והוא נמצא "ברקע" פעם בחודש אולי מתקשר אליי, אני לא עונה, לרוב מסתיים בתעצומת נפש שלי. כדי להילחם ולא לענות לו, עד הפעם הבאה בה לפתע יש לו זמן פנוי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025