איכשהו אני תמיד מאמינה. מחפשת את הטוב באנשים וכמו עיוורת נופלת לאותה המלכודת שוב ושוב. זה כואב, הידיעה הזו שלא בוחרים בך כל פעם מחדש... סוג של ברירת מחדל. אז אני לא רוצה להיות הברירת מחדל של אף אחד, אני רוצה להיות הבחירה הראשונה. להכיר מישהו שיעריך אותי, את מי שאני באמת. סה"כ אני בסדר, אני מודה שיש הרבה דברים שאני לא אוהבת בעצמי (שקשור בעיקר למראה החיצוני- איך לא) אבל באמת... מבחינת התכונות אופי? אני לא חושבת שאנשים יגידו עליי דברים שליליים... או לפחות אני מקווה. למה אחרים לא יכולים לחפש את הטוב שבי וגם למצוא? למה אף אחד לא נשאר מספיק זמן כדי לדעת מה אני יכולה להעניק. אני מאלה שתמיד יאהבו את האחר יותר, ויחפשו רק לתת. אז למה לי גם לא מגיע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025