שלום לכולם,
קוראים לי גל ואני בת 18 וחודש (בערך) בכיתה יב,כן אני סופרת את הזמן, לאחרונה פיתחתי חרדה לגבי הגיל שלי,זה כבר מטריד אותי הרבה זמן. בחודש האחרון לגיל 17 פתאום הרגשתי שהפרק זמן הזה של גיל 17 עבר לי כל כך מהר ולא הרגשתי את הזמן, וזה נורא מדאיג אותי
אני מפחדת לגדול,להתפתח,להתבגר.
אני עדיין לא מוכנה לזה נפשית,אני לא מוכנה להיכנס לעולם המבוגרים כי אני מרגישה עדיין ילדה אני לא מוכנה לגדול.
אני ככ מתגעגעת לילדות שלי, אני מרגישה שהזמן עבר לי בלי שהספקתי לחוות אותו, ושהתקופות האלה לא יחזרו ולא ניצלתי אותן מספיק,אף פעם לא היתה לי חשיבות כמו עכשיו ועכשיו בגלל שאני כביכל "חוקית" זה ואמורה לעזוב את ביתהספר את המסגרת השתנה לי התפיסה לגבי הגיל והזמן.
אני מפחדת שישפטו אותי על פי גילי ויעירו לי שאני צריכה ל התבגר וכל הדברים שעושים בהתאם לגיל. אני מרגישה לא מוכנה לזה נפשית בשום צורה ואני חוששת שאם זה ככה עכשיו אז מה יהיה בשנים הבאות, פיתחתי חרדה רצינית לגבי העתיד,מה יהיה שאצטרך לעבוד להקים משפחה להיות עצמאית, אני לא יודעת איך אתמודד עם כל זה. אני מרגישה שאני לא מסוגלת לגדול,העניין הזה מלחיץ אותי ומטריד אותי..יוצא שאם מישהו זורק לי הערה כמו " את כבר גדולה תתמודדי" או משהו כזה,אני לוקחת את זה נורא אישי וקשה. אני מרגישה ששופטים אותי על פי הגיל ואם זה ככה שאני בת 18 מה יהיה בעוד כמה שנים, אני לא מרגישה הבדל מגיל 16 ל 18,רק במספר.
יש לכם עצות או דרך להתמודד ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות