תמיד אימא שלי אומרת, תלמידי , תלמידי בלי לדעת שאני לומדת ,היא גורמת לי לא לרצות ללמוד!! אני לא אוהבת שאומרים לי משהו מסויים הרבה פעמיים, וגם ישלי חברה מעשנת ושותה ואימא שלי לא רוצה שאני אהיה חברה שלה, אבל היא החברה היחידה שלי בעולם והחברה הכי טובה . ופשוט מאז השמועה שהיא "זונה" (שמועה לא נכונה) היא לא מוכנה שאני אסתובב איתה!, עכשיו אני בפנימייה אז היא פחות אומרת, ולפני חודש ככה אני כבר לא ראיתי את חברה שלי, אני מתגעגת אליה אין לי עוד אנשים חוץ ממנה ואני עברתי לפנימייה השנה (כיתה יא") , קשה לי בחברה ובלימודים שם אני מרגישה לבד שם. אני מדברת עם מישהי אבל לא באלי לדבר איתה יותר.. אני לא מרגישה שהיא האנשים שאני מתחברת אליהם. ואני מרגישה שאין לי אף אחד :\ בעולם הזה שיקשיב לי ויאהב אותי, גם ההורים אפילו אבא שלי הביולוגי התגרש מאימא שלי, שהייתי עוד בבטנה והוא ראה אותי רק שנולדתי, ועכשיו הוא נזכר לקשר ,אני מרגישה שאין לי בשביל מה להיות בקשר עכשיו ,למרות שזה אבא שלי. אני לא יודעת איך אני אשרוד שם שנה הבא, דיברתי כבר עם הקב"ס שלי בעיר, הוא אמר לבוא אליו בסוף שנה אבל עם התעודה שלי לא נראלי שיקבלו אותי בצפר בעיר עם הציונים שיש לי מה עושים? איך ממשיכים מפה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות