מאז שאני זוכרת את עצמי, כשאני מסתכלת במראה אני מרגישה כאילו מי שמולי היא לא אני. אני לא מרגישה קשר אליה בכלל. אני גם לא יודעת את מי אני אמורה לראות.
זה מתסכל מאוד ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים שואלת מי אני בעצם. זה מתיש מאוד להבין מי אמור/ה לעמוד שם כשאני מסתכלת במראה.
אני מרגישה במצב של חוסר אונים, בלבול אמיתי, כאילו אני כלואה בעצמי אבל אני לא יודעת מי אני אמורה להיות אם אשתחרר.
בנוסף לא סיפרתי על כך לאף אחד, אני לא חושבת שאנשים יבינו מה אני מרגישה. אני כל הזמן רבה עם ההורים שלי בנוסף, חלק זה בגלל גיל ההתבגרות וחלק גדול בגלל התסכול הזה(אבל אני לא יכולה להסביר את זה לאמא שזה לא כי היא לא הסכימה לי לצאת עם חברות בערב וזה מביא אותי למצב רע יותר כי אני לא יכולה להסביר לאף אחד את ההרגשה הזו שאוכלת אותי ורודפת אותי).
האם מישהו מכאן חווה את זה גם? או יודע מה זה בכלל ואם אפשר לטפל בזה? אני לא מסוגלת יותר עם עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025