אני אדם דתי, עוד לא נשוי, ופעם בכמה שבועות כל האידאלים והאמונות והערכים מתגמדים לעומת התאווה שלי לאשה חומרית עכשיו, ואני נופל- מה שנקרא- מוציא זרע לבטלה.
אני מבין שחלקכם לא דתיים, ולא רואים באוננות משהו בעייתי מבחינה אמונית, אבל אצלי זה קיומי. אני מאמין באלוהים, מאמין באיסור הזה. אז אתם רוצים לעזור תתרגמו את זה למשהו מקביל אצלכם. משהו שהוא אסור, הגיוני בעיניכם שזה אסור, אבל היצר מפיל.
חאלאס עם זה, אני כל פעם נופל! וכמה שאני מנסה ומצליח להימנע מזה לתקופות קצרות או ארוכות. זה מפיל אותי. אולי זה חזק ממני? אולי אמשיך ליפול עד שממש אתחתן? באמת איני מסוגל לשלוט על זה?
מה עושים? זה מחליש! אני מאמין בעצמי, אבל היי- זה מפיל את כל העסק.
ואם אני לוקח דברים בפרופורציה ואומר שזה מוכרח שזה יקרה, ושרוב האנשים המאמינים מאוד- נופלים, מה זה אומר? מה זה נותן לי? אני לא אוהב את זה. אני שונא את זה. שונא אבל עדיין זו*ה.
יש דרך להשלים עם השבר בלי להיות שבור? לא ברוח, ולא בתפיסת האמת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות