היה לי בן זוג הרבה מאוד זמן שגרם לי לפקפק באמון מול הרבה מאוד אנשים לאו דווקא גברים.
אין לי סודות בארון, אני לא אדם עם טבע שני אבל בכל זאת זה נשאר בלב והפך לעובדה שאני לא יכולה להעלות על השולחן מול גבר שמוצא חן בעיני או שהייתי רוצה להעמיק קשר.
לא קורות לי הרבה סיטואציות שאני רוצה להעמיק קשר עם גבר, ככל שימצא חן בעיני, זה לא משנה. בשלב כלשהו אני מגלה סוג של התנהגות שלא מוצאת חן בעיני בהרבה מאוד גברים, כמו אלה שחושבים שהם נורא פיקחים שממקבלים קשרים עם בנות אחרות, שמים אותך על סטנד-ביי וחושבים שאם את לא רואה, את לא מבינה.
הרצון שלי להכיר מגיע מהצורך שלי לזוגיות. תמיד הייתי אדם זוגי, אף פעם לא הייתי בסטוץ, אדם חיובי סך הכל ונראית טוב.
יופי בעיני משחק תפקיד עד לנקודה קרובה, ממנה הוא מאבד חשיבות
אני צריכה להימשך לאישיות של בן הזוג, עד כמה הוא רציני ויציב רגשית.
לא רוצה להפגע יותר ולא לקפוץ למים שאיני מכירה.
אני לא מהנואשות שמחפשת גבר כשלא משנה אם הוא ידיד/ יזיז או שכן, העיקר שיהיה איתי במיטה בשלב כלשהו. לא חסרת סבלנות ולא מהאובססיביות שנדבקות איפה שהיא לא רצויה כשמצד שני לא להכיר מישהו שבעצמו ירגיש שהוא מתפשר או שישחק איתי משחקים.
סוג של אמון שנפגע בי ואני לא מצליחה לשחרר את זה מהסיסטם.
אני מרגישה שאני בתוך משחק של חרא.
איך אצליח לעשות את הצעדים שלי מתוך כל החרא הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025