אני והאקס נפרדנו שלשום, אחרי חצי שנה.. איפשהו הרגשתי שזה מגיע כי כבר התקשורת הייתה על הפנים {היא בקושי הייתה קיימת} ועוד הרבה בעיות אחרות שבגללן התקשורת הייתה לקוייה.. העיניין הוא שאבא שלו נפטר לפני 7 חודשים בערך ובהתחלה הוא אמר לי שבאתי בזמן, עם כל הבלגן והמוות של אבא שלו... ועכשיו פתאום מבחינתו זה זמן גרוע למערכת יחסים, הוא מתפלל פעמיים ביום בבית כנסת ובנוסף עכשיו הוא נוסע לאיזה מחנה כושר כל הקיץ..
אני שבורה!!!!! אני מרגישה על הפנים, פגועה, מאוכזבת ומרוסקת כאילו נעצו לי סכין ישר לתוך הלב!! אני בוכה ובקושי אוכלת.. הכל נראה לי חסר משמעות עכשיו.. אפילו התשוקה שלי שזה קניות ובגדים.. אני מרגישה כמו ילדה קטנה עצובה ומטומטמת! הוא לא האהבה הראשונה שלי, ואת הפרידה מהקודם לקחתי הרבה יותר קשה, אבל עד שהתגברתי על הקודם עכשיו אני שוב צריכה להתחיל בהתליך המייגע והארוך של התגברות מפרידה? אין לי כוחות נפשיים לזה.. אני מרגישה רגשות מעורבים כמו געגוע, כעס, אכזבה, עצב, דיכאון, ציפייה שאולי נחזור מתישהו, שאולי הוא יתגעגע ויתקשר.. אני לא יודעת, אני משתגעת!! אשכרה התפללתי בתוך ליבי שתדרוס אותי מכונית או משהו ושאני אאבד את הזיכרון... אני גם מפחדת שהאקס הראשון שלומד איתי יגלה על הפרידה הזאת וירגיש תחושת סיפוק וניצחון.. מה אני עושה עכשיו? אין לי את הכוחות הנפשיים להתמודד.. אני אבודה כל כך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות