טוב אז ככה אני כבר בת 18 ומעולם לא יצאתי עם מישהו,אני דיי אסרתי על עצמי את זה . כמו כן,חברות שלי גם יודעות שאני לא מעוניינת לצאת עם אף אחד .. אני הייתי מאז ומתמיד שזוגיות תפגע לי בדברים אחרים,ובנוסף גם יש את אמא שלי .. אני כבר די גדולה בשביל לעשות מה שבא לי (בטעם הטוב כן ?) אבל היא תמיד אמרה לי לא לצאת עם אף אחד ,ושלא כדאי לי עכשיו . אני לא רואה את עצמי מתחתנת עם הגבר הראשון שאני אצא איתו , אני גם לא חושבת על זה ולא מעלה את זה בדעתי. הקטע זה שגם היאע בנוסף מורידה לי את המורל בו נגיד ככה ,ובנוסף לזה אם אני נפתחת עד הסוף,אני גם קצת חוששת מזוגיות ,אני מפחדת שפתאום אני לא יהיה מוצאת חן בעיניו בין אם זה מבחינה חיצונית או אופי,וחוץ מזה אני מפחדת בעצמי להיכנס לדבר כזה אני לא בנויה לכל הדביקיות הזאת וכל הזמן להיות אחד בתוך התחת של השני (סליחה על ההתבטאות) וגם שיהיה לו הזוי ללכת עם מישהי שמעולם לא יצאה עם אף אחד או שהתנשקה .(קרה לי איזה פעם אבל הייתי ממש ממש שיכורה אז אני לא זוכרת כלום ולא מחשיבה את זה ) בעיקרון זה לא כזה מזיז לי אבל כנראה שעכשיו משום מה כן ..אני גם לא מסוגלת לזרום לסטוצים ודברים כאלה אפילו אם זה סתם נשיקה כי זה דיי מבחיל אותי,חברות שלי עושות את זה אני לא כזה מגיבה לזה למרות שבעיניי זה ממש ממש לא בסדר וזה מגעיל אותי גם בתור חברה .
אני מרגישה קצת יצורה כזאת עכשיו,כי אם כולן מדברות על זה ועל העבר שלהן לי אין מה להגיד אני דיי מרגישה פתאום שונה מכולן .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות