היי לכולם , אני ואהבה מסתבר לא חברים טובים כי כל פעם יוצא מצב שיש מיליון ואחד סיבוכים מסביב...
נתחיל בזה שאני עד לפני כשנה לא התעניינתי בזוגיות . זה לא היה חסר לי והעדפתי לבנות את עצמי ואת העתיד ולהתמקד בלימודים ובפסיכומטרי לפני הצבא . (אני 3 חודשים לפני שיחרור ועתידה להתחיל ללמוד בקרוב :) )
אני בחורה יחסית עתיקה בדעות שלי אבל גם פתוחה מאוד אני יסביר ...
היה לי קשר לא מוגדר עם בחור במשך קצת יותר מחצי שנה , וכיבדתי אותו בכך שלא התלבשתי עם מכנסים קצרים , בלי מחשופים ... בכללי אני מאמינה שהגוף שלי הוא בשביל הגבר שלי ועדיף גם לא לתת מקום לדמיון אצל אחרים...
מצד שני הייתי הכי סבבה איתו אני לא קנאית ולא מגבילה ולא משגעת בטלפונים, אני גם לא טיפוס רומנטי של לבבות ופרחים וזה היה לו מוזר.
היה לו מוזר שאני מתעניינת בכדורגל ובמכוניות , שזה מה שגברים אוהבים...
זה שאני אוהבת את זה לא משפיע על הנשיות שלי בכלל ... אז למה זה מפריע ?
אותו בחור זה היחידי שנמשכתי עליו , היחיד שמצאתי אותו מושך באינטילגנציה שלו ובמראה ... מאז היה לי כמ הצעות אבל אני לא מצליחה למצוא את החיבור הזה ..
זה לא שאני שיטחית ושופטת לפי המראה ממש לא ! אבל אם אין משיכה אז אין ואני לא אתווכח עם הלב שלי...אחרי שטעמתי את הטעם הזוגי קשה לי בלעדיו .
אני טיפוס מאוד זוגי אבל באיזה מחיר ... להתפשר ?
(סליחה עם הכל יצא טיפה מסורבל ... ניסוח זה לא הצד החזק שלי )
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות