דבר ראשון, אני רוצה להודות על ההקשבה, אני מאוד שמחה שמצאתי מקום שאוכל לפרוק בו את כל מה שאני מרגישה.
אני אוטוטו מתגייסת, לפני כמה ימים סיימתי בית ספר, הזמן טס כל כך מהר, רק עכשיו נפל לי האסימון שזהו,נגמר.
אני יודעת שזה טבעי ושזה יעבור.
אבל משהו בבית ספר שלי היה מאוד מיוחד. קשה להסביר, זה בית ספר קטן, חם ואוהב, הייתה שם משמעת קפדנית מצד אחד, אך מנגד היא הייתה מחבקת ובאה לקראת כל תלמיד.
אני מפחדת מהשינוי החד הזה שאני הולכת לעבור, ממסגרת כל כך אוהבת למסגרת קרה בלי התחשבות ברצון הפרט.
אני מנסה לעשות את השינוי הפנימי הזה, לעצב את עצמי בכמה חודשים האלו.
יש לי קושי להיקלט למסגרות חדשות, אני באמת מפחדת להגיע לצבא ולקבל הלם, לא הלם כמו שכולם מקבלים, הלם מסוג אחר, אפילו "דיכאון" אפשר לקרוא לזה.
אני רוצה לקחת את הערכים שחונכתי עליהם לכל מקום שאני אהיה בו, אני ממש רוצה להשתנות אבל לא יודעת כיצד.
אני רוצה לזכור את החודשים האלו לפני הגיוס כמשמעותיים בשבילי, לא רק לחפש "לפרוק עול", אלא באמת לעשות משהו עם עצמי. אני רוצה להשתנות ב180 מעלות.
איך הופכים לטובים יותר? לחברותיים יותר? איך מעניקים לחיים משמעות?
אני ממש אוהבת ללמוד (לאו דווקא לימודים של בית ספר), ללמוד דברים חדשים.
יש למישהו רעיונות מה אפשר לעשות? אני רוצה באמת להפוך את התקופה הקרובה לבלתי נשכחת.
תודה רבה לכולם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות