אז ככה, אני וחבר שלי מכירים כבר שנה. הוא שירת איתי בבסיס נהיינו חברים טובים ואחר כך באו רגשות והתחלנו לצאת ונהיינו חברים. הוא השתחרר באוקטובר האחרון ועבר לגור קרוב לאיפה שאנחני משרתים. הוא השכיר דירה עם חבר שלו ואני הצטרפתי אליהם. אחרי תקופה של כמה חודשים נפרדנו בטענה שהוא אמר שאני חסרת אחריות ושקשה לו להיות בזוגיות עכשיו ולהיות איתי. אני לקחתי את זה ממש קשה והמשכתי הלאה אך זה לא היה אותו דבר בלעדיו ככה שנלחמתי עליו ולפני שלושה חודשים חזרנו. חזרתי לגור איתם בדירה ואני עדין חיילת. עכשיו הבעיה היא שאני מרגישה שאני כל הזמן צריכה לרצות אותו כאילו מאז שנפרדנו ושחזרנו אני מרגישה שאני חייבת להיות פרפקט כדי שהוא יהיה מרוצה ממני ולא יגיד את אותם דברים שאמר כשנפרדנו. עכשיו זה בעיה כי אני חיילת בודדה ואני לא עובדת עכשיו כי בבסיס לא מאשרים אז זה לוקח זמן ובנוסף יש לי המון בעיות עם המפקדים שחי ובכלל ממש קשה לי שם. עם כל הבעיות האלה אני נרגישה שאני צריכה גם לתת הסברים כל הזמן לחבר שלי. הוא מכיר את המפקדים שלי שהיו גם מפקדים שלו והוא העה חייל מצטיין ואני בדיוק ההפך.. ככה שכל הזמן קשה לי עם זה שאני מרגישה ששופטים אוצי כל הזמן ובוחנים אותי וזה חא עוזב אותי בשקט. אני לא יודעת מה יהיה עם הזוגיות שלנו כי אני משתחררת רק במרץ והחוזה נגמר בנובמבר. ואני יודעת שהוא רוצה חטוס לאוסטרליה וללמוד בבאר שבע ואני כשאני אשתחרר אני רוצה לטוס לדרום אמריקה ואז רק ללמוד ואני יודעת שזה יתנגש וכשדיברתי איתו על זה שאני כל הזמן חושבת אם זה עגמר ומה יהיה (כי זה מה שהוא אמר לי לפני שחזרנו) אז הוא פשוט אנר אנחנו חא יודעים מה יהיה ואין מה לעשות אני כבר לא חושב על זה אז תפסיקי גם את. שאני פשוט מפחדת מהלא נודע הזה אני אוהבת אותו והוא אותי אני יודעת את זה.. וזה עושה לי רע כל התחושות האלה אני לא יודעמת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות