היי חברים,
אני בחורה שנראת טוב,תמיד מטופחת ומתוקתקת.
אבל מה לעשות אי אפשר להיות מושלמים-אני עם עודף של כמה ק''ג בודדים (לא מלאה אבל גם לא נקראת רזה מקל).
איכשהו אני תמיד מוצאת את עצמי נכנסת למערכות יחסים עם גברים שסוגדים לבחורות רזות מקל(דבר שמתגלה בדיעבד).
וכל פגישה כזאת,כל קשר שנמשך ימים בודדים מרסק אותי מבפנים..
תבינו אני גם ככה עובדת חזק על המסכות שלי
מחייכת את החיוך הכי מוצלח שלי
מנסה לשדר שאני זורקת זין על מה שחושבים עליי ושטוב לי עם המראה שלי
אבל בשורה התחתונה ,
בסוף היום אני מוצאת את עצמי עומדת מול המראה בחדרי ובוכה
בוכה בשביל הבחורה שעומדת מולי
בוכה שהיא מגעילה אותי-כל כך צמיגית ..כל כך ענקית!
אני מוצאת את עצמי מתחילה לצבוט אזורים שמגעילים אותי
מתחילה בבטן שאף פעם לא הייתה שטוחה
הרגע הזה מצחיק אותי..הפירסינג הדבילי שעשיתי בגיל 15(מהרגעים שהאמנתי שאני יכולה להיות רזה עם בטן שטוחה)..
אחר כך אני עוברת לירכיים שנראות לי כל כך גדולות..הידיים מטיילות על הפנים
הלחיים האלה..מי צריך אותם??
ואז הדמעות מתחילות לזלוג -אני נשכבת על המיטה ומוציאה את כל הכאב שאגרתי במשך כל היום
למה אני לא נותנת לעצמי לאהוב את הבחורה שבמראה
ולמה אחרי כל פעם שמישהו דוחה אותי אני נשברת יותר
למה אני לא צועקת לו שאני שמה עליו זין ענקי ושטוב לי ככה
טוב לי עם הבטן הלא שטוחה לחלוטין
עם הלחיים והחזה..
למה אני תמיד מוצאת את עצמי מגלגלת בגוגל דיאטות הרסניות לגוף שלי
ובסוף נשברת והולכת לישון חנוקה מדמעות
עכשיו אני יודעת שאני יפה
רק עכשיו אחרי שהדמעות זלגו במשך שעתיים
למה בתחילת היום קשה לי להאמין שיש בי משהו יפה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות