יש לי אף כפתור חמוד וקטן, בדיוק איך שלדעתי אף צריך להיות. שפתיים די מלאות ולרוב אומרים לי ש״הן נראות מצוירות״. יש לי עיינים גדולות. ריסים ארוכים.
אבל אני לא יפה
זה מוזר
אם ישאלו אותי מה יפה בעיניי, אגיד את התיאורים של הפרצוף שלי, והפרצוף שלי לא יפה!! זה כאילו כל פרט לבד הוא יפה, והכל ביחד לא משהו. אם ישאלו אותי למה אני לא אוהבת את הפרצוף שלי, אני באמת לא אוכל לענות! הוא פשוא לא יפה..
אותו דבר הגוף שלי, אני לא אתאר אותו כי זה לא מרגיש לי נעים, אבל אותו עיקרון כמו הפנים שלי, כל פרט בנפרד יפה, ביחד זוועה.
זה מבאס, אני שונאת את עצמי. בלי הסבר!! לכולם יש הסבר, רק לי לא.
זה רק מגביר לי את השנאה העצמית, אני שונאת את עצמי, שונאת לקום בבוקר, שונאת להסתכל במראה, שונאת לבחור בגדים, שונאת חנויות בגדים, שונאת לדבר על בגדים, שונאת להתקלח כי אני צריכה להסתכל על עצמי ואני שונאת להסתכל על עצמי.
בקיצור, ילדה ממורמרת. זה מעצבן ומבאס.
איך אוכל לאהוב את עצמי? אני זוכרת שפעם אחת הסתכלתי על עצמי במראה ובחנתי בעצמי הכל, ומאז אני מסתכלת במראה כמה שפחות. כי אני נראת מזעזע מבחינתי.
זה מונע ממני הרבה דברים, כגון בנים, חברויות, יציאות.. כשאומרים לי שאוהבים אותי אני פשוט צוחקת, הרי איך אפשר לאהוב מישהי שלא אוהבת את עצמה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025