היי אסקפיפול ! תודה למי שעונה
אז ככה... עם גברים אני מאוד ביישנית,
כשמתחילים איתי אני מאוד מאופקת ושקטה,
זה בגלל הביטחון העצמי שלי והביישנות שלי.. שמסתכלים עליי ואני רוצה להמשיך
את הקשר עין אני ישר מנתקת ראשונה.
כשבוהים בי ואני יודעת אני בכוונה לא מסתכלת, למרות שלפעמים אני רוצה...
שמדברים אליי אני מייבשת, הכי לא בכוונה..
ומה שהכי מעצבן שאני לא כזאת ! עם חברות וידידים קרובים אני מרגישה מי שאני
באמת, צוחקת כל הזמן לא פוחדת לדבר, רעשנית ושמחה עם זה.
פשוט לוקח לי זמן להפתח בפני אנשים.
אבל כאילו עם גברים שמוצאים חן בעניי זה הפוך !
דוקא מסתכלים עליי והציעו לי לצאת הרבה, ואני יודעת מי שם לב אליי, ואז אני כאילו מרחיקה את עצמי.
לפעמים שאני ממש רוצה מישהו שאני מכירה אני מתחילה לחשוב ׳למה שהוא ירצה אותי בכלל ? הוא מכיר כל כך הרבה, הוא יכול להשיג כל אחת, למה דוקא אותי ?
הוא לא רוצה אותך את סתם מדמיינת. ׳
אני מנסה לשנות את הגישה הזו אבל באמת לא מצליחה !
אני חושבת שבגלל הדימוי העצמי הזה שלי אני כזאת...
אני שונאת להיות ביישנית וחסרת ביטחון.
אני מנסה להחדיר לעצמי את המחשבה של ׳הרבה רצו אותך, את יודעת מה את שווה והוא יהיה ברמזל אם הוא ישיג אותך׳ ואז אני מרגישה הכי מטומטמת בעולם.
מה עושים במצב כזה ? אני מרגישה שאני לא יכולה יותר :/
תודה רבה למי שעונה או סתם קרא את השאלה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025