אני וחברה שלי גדלנו ביחד מכיתה ד בערך היינו דבוקות אחת לשניה החברות הכי טובות גרות אחת ליד השניה והיינו הכי הפכים בעולם.
היא הייתה קצת ערסית שלא מפחדת להגיד את מה שהיא חושבת והיא תמיד עמדה על שלה. אני לעומת זאת הייתי ההפך המוחלט שקטה יחסית הייתי אז סגורה יותר וילדה טובה. השלמנו אחת את השניה. בכיתה ז לא היינו ביחד באותה כיתה אבל עדיין שמרנו על קשר והיינו קרובות מאוד סיפרתי לה משהו אישי מאוד שעבר עלי לא האמנתי אף פעם שהיא תבגוד בי ותגלה את זה אבל זה מה שהיא עשתה (למרות שהיא ניסתה להשלים והתנצלה לא הסכמתי לשמוע זה כאב לי שהיא בגדה בי הבן האדם שהכי סמכתי עליו בעולם). לא דיברתי איתה יותר מחצי שנה אחרי שהיא בגדה בי עד שלא יכולתי יותר ואחרי חצי שנה קצת יותר השלמתי איתה וזה היה נורא לראות כמה החיים שלה השתנו והייתי חסרה לה (בינתיים סבתא שלה מתה ואמא שלה חלתה בסרטן) חזרנו להיות חברות במשך תקופה לא ארוכה בכלל ואז רבנו עוד פעם אל תשאלו אותי על מה כי אני בעצמי לא זוכרת הקטע זה שעבר הזמן ופשוט הפסקנו לדבר. אנחנו כבר שנתיים לא מדברות ואני יודעת שלהחזיר את הקשר למה שהיה זה לא יקרה לעולם ואני יודעת שזה גם נשמע כמו עוד ריב טיםשי של ילדות קטנות אבל זהו שזה ממש לא אני עולה לכיתה י ואני עדיין לא שכחתי אותה ואני בטוחה שגם ביא לא שכחה הקטע זה שאני ממש מתגעגעת יוצא לי לחשוב מה קורה אם עדיין היינו חברות, היא הייתה אחותי החצי השני שלי ואין יום שאני לא חושבת עליה היא בכל זאת בשכבה שלי.
אני יודעת שעברו כבר שנתיים ושאני די תקועה בעבר אבל היא פשוט הייתה חלק כל כך גדול מהחיים שלי חלק שלא הערכתי מספיק והיא כל כך חסרה לי ואני פשוט מתגעגעת!
חשוב לי להגיד שכן יש לי חברות אבל היא ממש חסרה לי ואני מרגישה את זה כי היא ממש השפיעה כל החיים שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות