אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שחייכתי באמת.
כלפי הסביבה אני מאלצת את עצמי לחייך וזה עובד.אבל זה לא חיוך אמיתי.
אני נמצאת בדיכאון רציני כבר שנתיים.
אני הולכת למראה,מסתכלת על עצמי,מנסה לחייך ומתחילה לבכות.
אני פשוט לא מצליחה.
אני שונאת את עצמי. אני שונאת את כולם.
הדבר היחיד שאני אוהבת בחיים האלו זאת הכלבה שלי.
היא היחידה שלא פוגעת בי או מאכזבת אותי.
ההורים שלי כל היום רבים ביניהם,אני וחבר שלי נפרדנו לפני חודשיים כי הדיכאון
והשנאה העצמית שלי הביאו לתסכול שאני מוציאה על כל מי שקרוב אלי.
חברות טובות אין לי. מדי פעם מתקשרות ואומרות לי לצאת איתם אבל כמובן
שרוב הפעמים אני מסרבת.
אני סגורה בתוך עצמי. אני בקושי יוצאת מהבית.
ואם אני יוצאת זה רק לעבודה שגם שם אני סובלת בלי סוף.
פסיכולוגית יש לי כבר שנה וחצי אבל היא עוזרת לי בעיקר בocd שיש לי,
היא אומרת שזה יותר חשוב כרגע מכל הבעיות האחרות.
ויש המון בעיות נראה לי היא כבר התייאשה.
הדבר הכי גרוע שאני לא מבינה איך הגעתי למצב הזה.
מבחינה חיצונית אני נחשבת יפה ומתחילים איתי המון בחורים,
אני חכמה והציונים שלי טובים,
אני חברה טובה ואוהבת לעזור ולתמוך באחרים,
אבל מה כל זה שווה אם אני בן אדם פסימי דכאוני חסר ביטחון שלא סובל את עצמו?
בכל אופן תודה למי שקרא.עצות יעזרו מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025