היי, אני בת 19.
אמא שלי ממש מציקה לי ואני מרגישה שהיא יורדת לי לחיים.
כל הזמן היא מנסה לשדך לי בחורים, וכשיש לי חבר או חברה שהיא לא אוהבת היא לא מנסה אפילו להכיר אותם, ישר היא מחליטה שאני צריכה מיד להפסיק להפגש איתם ולהתראות איתם, ולא מעניין אותה אם הם עוזרים לי בהתמודדות כלשהי בחיים, או סתם עושים לי טוב בחברתם. אני הבת הבכורה שלה והראשונה איתה עברה הכל (ברחתי מהבית, הבאתי חבר, עשיתי באלגן בבית הספר, צבעתי שיער למורת רוחה, וכדומה).
עכשיו אנחנו בתקופה לא ככ טובה בה היא מתעלמת ממני בגלל חברים שהתחלתי להפגש איתם למרות שהיא לא רוצה. היא כל הזמן מנסה להחליט על הכל. אני מרגישה חנוקה והרוסה... זה לא פוגע באף אחד וזה עושה לי טוב. אז למה אם היא אוהבת אותי כמו שהיא אומרת, למה היא לא רוצה לתת לי להמשיך לעשות משהו שעושה לי טוב???
לפעמים הייתי רוצה שמישהו מהצד יראה לה את ההתנהגות שלה ויגיד לה שהיא עושה טעות חמורה.
רק בגללה אני מתה לעזוב את הבית... .:(
איך להסביר לה שהיא הורסת אותי מבפנים?
עשיתי איתה שיחות על שיחות וכלום. הבן אדם אטום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות