אני מרגישה שאין לי חשק לכלום. אין לי חשק לאכול אין לי חשק לישון אין לי חשק לפתח את עצמי ולהתקדם ואין לי כוח לאנשים. אני יודעת שהרבה אנשים רושמים כאן באתר על פרידות וזה לא יותר מידי תורה מסיני ואין כל כך מה להציע במצב כזה, אבל האם הפתרון הוא רק להעסיק את עצמי כמה שיותר ולסמוך על הזמן שיעביר את זה?
אני רואה כאן בנות שגם אחרי שנה ושנתיים עוד חושבות על מישהו שהן היו איתו או מאידך גברים אז איך אפשר בכלל לסמוך על הזמן?
ואיך אפשר להתגבר על מישהו שזה נגמר לא כי לא אהבנו ולא כי לא ניסינו, אלא פשוט כי ניסינו יותר מידי וזה עדיין לא עבד?
אני מרגישה שאני עושה הכל כמו רובוט עושה הכל כדי לברוח הולכת לעבודה כדי לברוח כדי לגנוב דקות שזה לא ישפיע עליי ולא ידכא אותי. אבל כמובן שאני חוזרת הביתה או כשאין לי מה לעשות אני מבינה שפשוט נפלתי כל פעם מחדש
כנל ביציאות יוצאת סתם כי אני חייבת וכי לא בא לי לשקוע בבית אבל גם בזמן היציאה זה ובא והולך, לפעמים ממש כיף ושמח ולפעמים זה עובר בראש.
מה עושים? מישהו אחר זו ממש לא אופצייה כרגע כי זה פשוט לא מעניין לי ומעיק לי ורק הדמות שלו בראש שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות