אז ככה, אני בת שתיים עשרה, יש לי משפחה רגילה באופן מפחיד, ואמא שלי ממש שונאת אותי.
אני לא כל כך יודעת למה, אני רק יודעת שפשוט נמאס לה ממני. יש לי איזה בעיה באכילה, אני פשוט לא מסוגלת לאכול נורמלי, אני אוכלת מספר דברים מצומצם מאוד בכמות קטנה מאוד, בגלל זה אני ממש נמוכה. מי שבמקרה שמע, לפני כמה זמן הדסה הוציאו משקה חלבונים לילדים נמוכי קומה, שעוזר לגבוה ובדקו את זה. אז ביקשתי מאמא שלי והיא קנתה לי כזה, וזה פשוט מבחיל. אני צריכה לשתות את זה בבוקר, ונורא קשה לי לשתות את זה, אפילו שאני רוצה. יוצא שאני יושבת רבע שעה מול כוס מלאה ומתחילה לשתות רק כשאני צריכה לצאת להסעה. ואמא שלי שונאת את זה. והקטע הוא שאני מבינה אותה (לא מצדיקה אותה)! זאת אומרת, היא צריכה להתחנן שאני אוכל, היא נסעה איתי לשניידר לאשפוז יום במשך חודשיים, הייתה צריכה לסבול איתי את הפסיכולוגית של שניידר, ונראה לי שפשוט נמאס לה להוציא עלי זמן וכסף.אתמול כשהיייתי צריכה לשתות את המשקה היא פשו צעקה עלי שנמאס לה ממני, והיא לא אמרה את זה, אבל היא פשוט מצטערת שנולדתי. ועכשיו לכל אלה שיגילו לי:"פשוט תאכלי ותסגרי עניין" אז לא, זה לא כל כך פשוט לי, כמה מפגר שזה נשמע. אני פשוט שונאת את עצמי על זה שאני גורמת לאמא שלי לסבול. אני מאוד אוהבת אותה, ולא רוצה להסב לה סבל, מה אני אמורה לעשות עם עצמי?..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025