אובססיבית כבר שנה לבחור זר לחלוטין, הוא רווק רשמית, איך ליצור קשר?

לפני שלושה ימים כתבתי את אותה שאלה בנוסח אחר לגמרי. איך לשחרר מהבחור שלא יוצא לי מהראש. היום נודע לי שהוא רווק אז שיניתי קצת את השאלה.

ראיתי אותו לפני יומים אחרי איזה חודשיים. באתי למקום בילוי האהוב עלי שהוא במקרה גם עובד שם, וראיתי אותו. באותה שנייה משהו כאילו נשבר בי, רק מלהביט בו, הלכתי לשירותים ופשוט התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה, ממש התייפחתי מרוב שכאב לי.יש לו השפעה כזאת חזקה עלי למרות שפיזית בחיים לא באמת הכרנו. לפחות לא רשמית. בכיתי כי זה כל כך כואב להסתכל ולהיות קרובה למה שאת כל כך רוצה, ולדעת שזה בחיים לא יהיה שלך.
לפני בדיוק שנה יצאתי לאותו מקום לחגוג יום הולדת לחברה. הכרתי אותו, מקריצה ידידותית וחיוך סתמי הוא ננעל לי בראש. כמובן שזה קצת יותר מזה, לראות אותו כל סוף שבוע, לפעמים גם 3 פעמים.. כל פעם לקנות ממנו לשתות וכאלה. כל פעם שיחות קטנות. בהתחלה ההידלקות הזו נשארה באותו מקום ובשנייה שיצאתי החוצה לא חשבתי עליו עוד. אבל משבוע לשבוע חיכיתי לצאת לשם רק במטרה אחת-לראות אותו. כל פעם שראיתי אותו הרגשתי תחושה מטורפת של שייכות. הוא סיקרו אותי, מעולם לא הרגשתי ככה כלפי אף אחד.
שפכתי כסף, הפכתי ללקוחה קבועה, גררתי איתי חברות, כל זה בשביל להביט בו בתקווה שאולי היום משהו יקרה. כלום לא קרה כמובן, כי מתברר שהוא תפוס, 4 שנים. כאב לי ממש. מה, אני בחיים לא אגע בו? אנשק אותו? אני לא אזכה להכיר אותו? רק מרחוק? למה מגיע לי אחרי שנים של חיפושים ונתק רגשי מוחלט מגברים להיתפס דווקא על בחור שבכלל תפוס כבר 4שנים??! איפה ההיגיון בכלל?
ואני יכולה להישבע שהוא פשוט מה שאני מחפשת. לפי הדיבור שלו, הצחוק שלו, מהתבוננות בו הבנתי כמה שהוא כל מה שתמיד חיפשתי, ומאז לא הצלחתי להסתכל על אחרים. אף אחד לא ברמה שלו. אף אחד לא כמוהו, אני יוצאת לדייטים ורק משווה בין הבחור שמולי לבין הבחור מאותו מקום. בלתי אפשרי לפתח רגשות ככה. ואולי הוא לא הכי יפה, ואולי בנות יגידו שהוא חנון או וואט אבר, אבל הוא כל מה שתמיד רציתי. אני עוקבת אחריו באינסטרגם (נשמע סטוקרי) אבל החשבון שלו פתוח ותמיד התמונות שלו מופיעות שם.. אין לי דרך להסביר כמה זה שרף עד לא מזמן לראות תמונות שלהם מתנשקים. כל כך קינאתי בה.. ולמרות כל זה בחיים לא הסתכלתי עליו בדרך מסוימת. בחיים לא ניסיתי לפלרטט, אף פעם לא עשיתי שום דבר. בהתחלה לא הכי עשיתי משהו עם ההידלקות הזו אבל דווקא הוא זה ששם לב אליי. לפי מה שחברות שלי אמרו הוא היה מסתכל עלי המון, וכל פעם שהתקרבתי לקנות משהו הוא זה שבא לעשות לי חשבון. ונכון, אולי אני הוזה, אבל אני יכולה להישבע שהוא עוצר את עצמו מלדבר איתי. הוא כל פעם עוצר את השיחה ומנענע את הראש כאילו הוא מנסה להתאפס על עצמו. בהתחלה לא הבנתי למה הוא ככה איתי? למה הוא מראה עניין כל סוף שבוע מחדש אבל קוטע הכל באמצע? עד שפעם אחת חברה שלי שמה לב לחילופי הדברים בנינו וכשקצת לא שמתי לב היא אמרה לו להוסיף אותי בפייסבוק, הוא חייך אלי ואמר שהוא תפוס. מאז לקחתי מרחק. אנחנו כבר לא מדברים. רק מביטים. לא שזה עזר. זו מין הרגשה מטורפת שרודפת אחריי. ניסיתי הכל, באמת שזה לא הגיוני בעליל אבל מה יכולתי לעשות? ביררתי קצת והבנתי כמה יש לנו במשותף, ואיך זה שכל דבר שאני אוהבת בגבר נמצא אצלו בפנים. אני הייתי יושבת ומדמיינת לעצמי מציאות שזה נטו הדלפק שמפריד ביננו ולא אהבה של 5 שנים. אני יכולה להתערב שמשהו היה קורה ביננו. הוא מסתכל עלי כשאני עוברת, אני נשרפת מבפנים ומנסה בכל כוחי לא להסתכל בחזרה. זאת מין משיכה מוזרה כזאת. אולי זה רק אני, אולי אני הוזה שהוא מסתכל עלי במבט מסוקרן. בקיצור, היום נודע לי שהוא רווק תקופה, (כמעט קפצתי מאושר) ואני מעוניינת לדבר איתו.. עכשיו הוא נהיה אחראי משמרת אז הוא פשוט מסתובב במקום עבודה הזה ואין לי שום סיבה לפנות אליו.. איך לעשות את זה? הוא מזהה אותי, הוא יודע מי אני.. הוא זוכר מה קרה עם חברה שלי.. איך לעשות את זה?