עד עכשיו החזקתי את עצמי מפרק אחד בהכשרה למשנהו, עוד מעט מקבל סיכת לוחם שריון ורק עכשיו התעוררתי ושמתי לב כמה אני לא מסופק מהעבודה עם הטנקים.. כמה שאני מנסה להינות אני פשוט לא מתלהב מהתפקיד שלי והדבר בא לידי ביטוי בתפקוד שלי. שלא תחשבו לרגע שאני מזלזל בחיל.. חיל השריון הוא חיל מכריע בלי ספק. אבל תמיד חלמתי להיות חי"רניק ופעם במליון שנה שאני חוזר הביתה ורואה חיילי נח"ל עם הכומתה הירוקה והנעליים האדומות אני מרגיש צביטה חזקה בלב.. אני יודע שמאוחר מידי, השקיעו בהכשרה שלי כשריונר הון תועפות ובכל זאת אין דבר שלא הייתי עושה כדי לצאת מפה.. הייתי מוותר על הפז"ם נכנס לכלא כל דבר! אני יודע שזה חסר סיכוי ואני מיואש. האם למשהו יש עצה עבורי?
תודה ויום טוב!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות