בחור של תקופות. כזה אני,בחור של תקופות. יותר מדי מילים,יותר מדי רגשות. אומרים על גבר וזאת לא קלישאה שהוא חייב להיות חזק,לנטרל רגשות,לזרום ולחיות. לדעת מתי לשחרר,לשכוח את מי אהבת יותר,לא לזכור באיזה עונה של השנה הכרת את האהבה הראשונה. אומנם הרבה בחורות שפגשתי אומרות שהסוג הרגיש הוא המועדף עליהן אבל הכל שטויות. אתן אוהבות את הטיפוסים האלו שהזכרתי למעלה, שיודעים איך לנטרל את הרגשות שלהם. אני לצערי לא כזה. זוכר באיזו עונה הכרתי את האהבה הראשונה שלי,זוכר את הדייט הראשון,זוכר רגעים וזוכר נשיקות. בחור של תקופות,טובות ופחות טובות,ובאופן ממש מאגי התקופות הטובות בדרכ באות לי בזמנים מאוד ספציפיים של נשנה. כזה אני. מצחיק קצת שאני אומר את זה אבל התאהבתי בבחורה שהייתה איתי חודש וחצי. אחרי שנפרדנו חלמתי עליה חודש שלם,והיא הוציאה אותי מתקופת אור בחיי לתקופת חושך. חושך שאני לא מתגבר עליו עד היום. הייתי בטוח שמצאתי בחורה טובה מבית טוב שלא מתכוונת לוותר על הטיפןס הדפוק הזה שנקרא אני,אבל כנראה שאני לא האחד שהיא חיפשה. היא אוהבת מוסכניקים שבטוחים בעצמם,או משהו בסגנון הזה,שיהיה. בינתיים הכל הולך לי הפוך,אני מנסה לשנות את הכיוון אבל אם החיים שלי היו הגה של רכב לדוגמא הם בהחלט חייבים כיוון פרונט. אין שום כיוון לספינה שנקראת החיים שלי. אני לא טיפוס חולמני ורחפן שלא מודע למצבו ולעולם שבו הוא חי,בחיי שלא. בחור ריאלי מאוד בן עשרים ושתיים שרוצה קצת לתפוס כיוון,לחבק מישהי שהוא אוהב בבוקר ולהיות מאושר. לגיטימי להרגיש דבר כזה בגיל צעיר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות