שאלה פילוסופית:
כבר היה לנו קטע לפני שידעתי מה המצב. רצה הגורל והתאהבנו. כשהבנתי מה קורה, חתכתי. הוא חולה במחלת חשוכת מרפא ואשתו יודעת עלי, היא נשארת רק כדי לסעוד אותו בהדרדרות שלו (וכנראה כי היא מפחדת להיות לבד).
יש סיכוי שנפגש בקרוב ואני יודעת שאין לי שום עתיד איתו וגם אמרתי לו שלא יקרה שום דבר. השאלה היא, גם אם זה קורה, זה לא בעצם לשיקולם ושיפוטם? כלומר, אם הם שניהם סובלים בקשר, והיא מאשרת, מה זה משנה אם אמעד? כי אם הוא מגיע לאזור שלי, היא ככל הנראה לוקחת בחשבון שנפגש. בקיצור, אני יכולה לנקות את המצפון שלי?
(כמובן שאני לא מצפה לקשר ממנו, ולוקחת בחשבון את ההדרדרות בהתגברות שלי עליו. )
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות