אז בקצרה , אני באה מבית דתי מאוד, אני לא דתייה כבר הרבה זמן ומסתירה את זה. אפשר להגיד שבמשך שנתיים הייתי דו פרצופית בבית הילדה הטובה ובחוץ חילוניה. וטוב לי ככה. יש לי חבר כם חילוני גמור גמור. שנתיים שאנחנו ביחד ולא העזתי ל״צאת מהארון ״ ולחשוף את זהותי האמיתית ולחשוף את הזוגיות שלנו. היום בהתקף של אומץ סיפרתי להם. לקחו את זה קשב נורא ויש חשש שיעיפו אותי מהבית. אמרו שלא יקבלו אותו ולא אותי . אמרתי זאת לחבר שלי אמר שהוא מאוכזב מהתגובה שלהם אבל ציפה לזה. שאלתי אותו אם אם הוא מוכן ללכת איתי עד הסוף והוא אמר שהוא איתי עד שאני אגיד שלא ארצה להיות איתו .אבל שהוא לא רוצה לפגוש את ההורים שלי בזמן הקרוב אני מבינה אותו מצד אחד זה קשה להיות דחוי, אבל מה איתי?! אני חוטפת פה אש מכל הכיוונים. ההורים והמשפחה עושים עלי חרם ועכשיו הוא מאוכזב ממני והיחס שהוא נותן לי בהתאם . אני מרגישה לבד! אוף אני לא יודעת מה לישות אני בוכה כל כך הרבה . לא משנה מה אמרתי להם הם לא מוכנים לשמוע בבקשה עיזרו לי אני מתמוטטת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות