היי, אני בת 15
לפני כמה חודשיים היה לי קטע של שלושה חודשים בערך ארבעה, עם מישהו בן 23. נשמע הזוי אני יודעת אני יודעת.. בהווה הכל היה נראה לי הגיוני ונכון והייתי פשוט מאוהבת בו, אהבה די אובססיבית אני מודה. אהבתי שהוא דאג לי ודיבר אלי מגבוה, אהבתי את זה שהוא ייעץ לי דברים, אהבתי שהוא בוגר, אהבתי את הזיפים שלו, הכל.. אני נשמעת עכשיו כל כך מטומטמת.. אבל אל תשפטו אם לא קרה לכם. קשה להגיב על זה מהצד.
בנוסף אני קטנה גם בגודל ככה שההבדלי גדלים לא השפיעו כי גם ככה השכבה שלי גם נראת ענקית לידי אז זה רגיל אצלי.
האהבה בנינו הייתה נקייה, טהורה ותמימה. יכול להיות שרק אני ראיתי את זה ככה, והוא לא ואולי ניצל או משהו, אבל עזבו אני מדברת על עכשיו. (דרך אגב נפרדנו בסוף כי פחדתי שאני מונעת ממנו דברים, אם זה לצאת או אולי לשכב שזה ברור לא אעשה וגם ברור שההבדלי גילאים התחילו להשפיע, אז נפרדנו בצורה הדדית וידידותית..)
באתי לכאן כדי להתייעץ עם בני גילי, מבוגרים, ואולי אנשים שעברו את זה על בשרם. אני רוצה תשובה כנה.
כדי לספר לאנשים קרובים שסובבים אותי?(אמא, חברה, אבא, אחות)
אני מאוד מתלבטת ולא יודעת איך יקבלו את זה ובנוסף איך יקבלו את זה שהסתרתי את זה מהם..
מה אתם חושבים? לספר? לא לספר? קשה לי כבר לשמור את זה בלב..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025